האם הוא הכל עבורך?

אדם בכלא ובוראו [דו־שיח של שישים שניות]: אבי, אני יודע שדברך מלמד שאתה הכל עבורי. הוא אומר שאתה בא ראשון וכל שאר הדברים באים אחריך. הוא מטמיע עמוק בנפשי שאתה לבדך הוא שלומי, שמחתי, וכוחי.

דברך אומר לי שלא משנה מה, כל עוד תמיד יש לי אותך בחזית כל מחשבה, שלומי, שמחתי וכוחי לעולם לא יפחתו. אלא, אחווה עלייה בכל ההבטחות הללו. זה מה שהתכוונת כשאמרת, "הכל עובד יחד לטוב לאוהבי שדי!" (האיגרת אל הרומים 8:28)

בעודי בוהה בתמונת אשתי וילדיי שיש לי בתאי, אני אומר לעצמי; "פירוש הדבר שאם הייתי מאבד אותם, או מופרד מהם לתקופה ארוכה, אף אז הכל היה "טוב', ועדיין הייתי מסוגל לחיות במלוא שמחתך." אבי, אנא סלח לי. אינני יודע איך לעשות זאת. בבקשה, אל תגרום לי ללמוד כך.

אבי, באמצע היקרעותי בין מציאותך לבין האשליה שקיבלתי כאמת במשך זמן כה רב, אני מתחנן לחסדך שאחווה שלום העולה על כל בינה. ואני מתחנן לרחמיך וסליחתך על שהעדפתי את אשליתי על פני אמיתך.

עכשיו, ברגע מפוכח אנו שואלים את אלה מכם, שאולי כלאו עצמם בכלא של שכלם, "ממה אתה מפחד לאבד? האם הוא הכל עבורך?" תדע שהוא כן אם יש לך את השלום, השמחה, והכוח להראות על כך. אלה פירות הציות לדברו, אהובי.

אל תדאגו לשום דבר, אלא בכל דבר בתפילה ובתחינה, עם תודה, יוודעו בקשותיכם לשדי; ושלום האביר, העולה על כל בינה, ישמור על לבבכם (שכלכם) ונפשכם באמצעות ישוע המשיח. (האיגרת אל הפיליפים 4:6-7)