לראות אדום

״אך אני אומר לכם, על כל מילה בטלה [רשלנית, ריקה] שידברו בני האדם, ייתנו עליה דין וחשבון ביום הדין. כי מדבריך תיצדק ומדבריך תחויב.״ (מתי 12:36-37)

תהיה חייב לתת דין וחשבון לפני כיסאו של יהוה שדי על כל מילה שאתה מדבר. כאשר שפתך נכשלת מלהתיישר עם השכל הקדוש, כאשר מילותיך אינן של אזרח מלכות, עליך להשתנות או להשיב על האשמה לפני בתי הדין השמימיים. כל אחד ואחד מאיתנו ייתן דין וחשבון על עצמו לשדי. (הרומים 14:12) כל הדברים ייבחנו באש; כל מה שאינו ממנו יישרף (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 3:12-15).

זמן המושקע בכל תרבות חושף את שפתה. גם לכלא יש שפה משלו. ביטויים כמו, ״האט את הקצב״ ו״אל תסובב את זה״, נפוצים בין האנשים. שני הביטויים נועדו להביע את הרעיון של האטה וחשיבה מעמיקה, לפני שאולי מדברים.

בגוף המשיח, הקהילה (אסיפת המחשבות המיועדת להיות קדושה), מכלול כל מה שאנו חושבים ומדברים אמור לבטא רק את מחשבת יהוה. אולם, כל כך הרבה ממה שאנו חושבים ואומרים נכשל בעמידה בסטנדרט הזה, וחוסר הכוח הוא ההוכחה לפרשה העצובה הזו. כן, אנו קוראים לזה פרשה, שכן זוהי פרשת אהבים עם העולם, פרשה עם הממלכות שתאבדנה.

ובכל זאת, מאמינים רבים המכריזים על עצמם ממעיטים בפרשתם עם העולם בכך שהם פשוט מכריזים: ״אני מכוסה בדם.״

הבה נשקול מה זה אומר באמצעות הלשון העברית. ״דם״ מתייחס לחיים או למה שכאשר נשפך גורם למוות. מה שאף חודר יותר הוא ששורש המילה העברית לדם קשור למילה ״אדם״.

עם מעט מאמץ ומעט זמן המושקע בחיפוש חוכמתו של יהוה, תופתע מעומק המשמעות של כך שישוע שפך את דמו.

הנה היישור מחדש של המחשבה הזו באמצעות לשון המלכות; שפיכת הדם הייתה מה שהמשיח עשה. זה מה שהשלים אותו! הוא שפך את ה״אדם״ שלו; הוא שפך את אדם (עצור וקרא באיגרת הראשונה אל הקורינתים 15:45-49!). שפיכת הדם הייתה מותם של האני שלו ורצונו העצמי, כדי שרצונו יהיה לרצון אחד עם האב.

אז אתה רואה, אינך מכוסה ״בדם״, אתה מכוסה כי באמצעותו, הדם (האדם הראשון) הוסר גם ממך! נטהרת ״מן״ הדם, ולא ״בידי״ הדם! היית חייב להיות, כי ״בשר ודם לא יוכלו לרשת את מלכות האביר, ואף לא ירש הכלה את אשר איננו כלה.״ (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 15:50)

האט את הקצב. אל תסובב את זה. בקש ותמצא!

״ולפי התורה כמעט הכול נטהר [מטוהר] בדם, ובלי שפיכת דם אין סליחה [מחילת חטא].״ (האיגרת אל העברים 9:22)