הטוב שבפנים

זוהי מלכות רוחנית ולא מלכות גשמית. שובו, כי מלכות השמיים קרבה. (מתי 4:17) עליי לבשר את מלכות האביר, כי לשם כך נשלחתי. (לוקס 4:43) מלכות האביר אינה באה במראה עיניים... כי הנה מלכות האביר בתוככם. (לוקס 17:20-21) מלכותי איננה מן העולם הזה... מלכותי איננה מכאן. (יוחנן 18:36)

ולכן ראוי שנתחשב בכך שהכתובים מדברים על המלכות הרוחנית הזו ועל עניינים רוחניים תחילה, כשהגשמי הוא רק תוצאה או ביטוי של המציאות הרוחנית. עם זה במוקד, הבה נבחן כמה רעיונות כשמשקפי המלכות שלנו על עינינו:

גלית הגיתי מול דוד 1. גלית (מהשורש גלה): ענק פלישתי; (לגלות; ללכת בשבי) 2. גיתי (איש השייך לעיר גת): של גת יין; (דריכה; לחיצה) 3. דוד (מהשורש דוד): אוהב; אהוב; (לרתוח)

המשמעות העברית או שורש כל מילה מעניקים לנו תובנה למלכות הרוחנית; מלכות האור הנצחית.

גלית הוא החושך שבתוכך שגורש בזכות ההשפעה הרוחנית המחודשת של ישוע המשיח. אף שדרכי חשיבה ישנות ממשיכות ללחוץ על שכלך, רוצות לשוב ולהשמיד את מה שחודש, אהבה שהגיעה לפוטנציאל המלא שלה (רותחת) תמית (תערוף ראש) את ה״אני״ (העצמי) הלוחץ תמיד.

וכך כאשר ה״עצמי״ שלך משתעשע במחשבות כמו, ״הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות״ (שמואל א 17:43), עליך להכיר במהירות שזהו רק האני שלך המנסה להתריס נגד האור המאיר בתוכך באמצעות אמונה בישוע המשיח. כמובן שהישן שבך הוא כלב! זהו כלב תמיד מוכן ומעוניין לשוב אל קיאו (האיגרת השנייה של פטרוס 2:22).

ניתן להימנע מכך כאשר הדוד (האהבה) שבתוכך מתגבר על החושך. הכול נמצא בפנים; החיים כולם נמצאים בשכל, אהובי, והשכל הוא מקדשו של יהוה, אם תהיה מוכן לקבל זאת.

אחרי כן אשוב ואבנה את סוכת דוד הנופלת; ואת הריסותיה אבנה ואקימנה. (מעשי השליחים 15:16 מתוך עמוס 9:11)