מהו הציר האנכי שלך?

התקדמות או קיפאון, שינוי או התדרדרות; זה תלוי בך. אל תיתפס, אהובי; זה נמצא בתחום מחשבתך התת-מודעת גם אם אתה נוטה לדכא זאת במודע. מה נמצא בתת-מודע שלך? זהו הצורך בהתוודות כדי להשתנות. להתוודות יש קשר מוחלט לשאלה אם תתקדם ותשתנה או תקפא ותתדרדר.

רוחו של יהוה היא המעוררת הגדולה של השכל, שתשרה עליך להוציא את התוודותך, שקודם כול חייבת לקרות ל״עצמי״ שלך. הבה נכנה זאת שקיפות מוחלטת, שבמהלכה אתה כבר לא מסתיר דברים מעצמך. חשוב על דוד: ״כי פשעי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד.״ (תהלים 51:3)

כמובן, אינך יכול להסתיר דבר מהאביר, אך אי אפשר ״להתוודות זה בפני זה על חטאיכם ולהתפלל זה בעד זה למען תירפאו,״ (איגרת יעקב 5:16) אם אתה משקר לעצמך. ״אם נתוודה על חטאינו, נאמן הוא וצדיק לסלוח לנו את חטאינו ולטהרנו מכל עוול.״ (האיגרת הראשונה של יוחנן 1:9)

זו עמדתך כלפי ההתוודות שתעכב אותך (תגרום לשכלך להיכשל), או תשחרר אותך (תשחרר את דמיונך הרוחני). אם תראה בהתוודות דחיפה מרוח הקודש, המיועדת לגרום לך לנטוש דרכי חשיבה ישנות, אז ההתוודות הופכת לדבר יפה. היא מאפשרת התקדמות ושינוי. עם כל התוודות בהשראת הרוח, זמינה רמת הבנה חדשה (דלתות פתוחות לשכל). היא מביאה ריפוי לנפש! שוב, שמע את דוד: ״יהוה, חנני; רפאה נפשי כי חטאתי לך.״ (תהלים 41:4)

ההפך מכך, המונע בידי האני החבוי עמוק בתת-מודע שלך, מביא לקיפאון ולהתדרדרות. ״אני לא כזה רע. אני עושה דברים טובים. אף אחד לא מושלם!״ זהו מתכון למוות, מוות של השכל המודע והתת-מודע, שהוא חיי מחשבה ריקים לחלוטין מרוחו של יהוה! אם לא הייתי מתוודה על החטא בלבי, יהוה לא היה מקשיב. (תהלים 66:18)

אל תטעה בכך; ככל שאתה מתקרב אל מחשבת המשיח, המודעות לחטא והתוודויותיך הופכות מכאיבות יותר ללב (לשכל) בכל דרך אפשרית. ״אני טוב ככל שאני יכול,״ או ״אני קדוש ככל האפשר,״ מוכרים סוף סוף ככזבים שהם. הם נדחים כפשרה המרחיקה אותך מהשלמות הרוחנית שציווה יהוה. ״היו קדושים כי קדוש אני!״ (האיגרת הראשונה של פטרוס 1:16 מתוך ויקרא 11:44-45; 19:2; 20:7)

קדושה זו יכולה לנבוע רק מהתוודות בלתי מרוסנת. המשך להתוודות, אהובי. המשך להתקדם. המשך להשתנות.

״אדוני, אני מאמין; עזור לחוסר אמונתי!״ (מרקוס 9:24) ״תפילת צדיק פעילה ונלהבת מועילה הרבה.״ (איגרת יעקב 5:16) זהו הציר האנכי שלך!