עץ התאנה והשיעור שבו

בבוקר, [הארה] כאשר הוא [הדרך אל השכל המושע] שב אל העיר [מעוז מחשבתי], והיה רעב [כמיהה רוחנית]. וירא [תפס מחשבתית] עץ [מבוסס היטב] תאנה [הזדמנות] על יד הדרך [נתיב השכל], ויבוא אליו. אך לא מצא [שום פרי רוחני] מלבד עלים [חומה, שאיפה חסומה] עליו, ויאמר לו [המאמץ עקר הפרי]: ”לעולם לא יגדל בך פרי [רווחיות כלפי טוב] שוב“, ומיד נבל עץ התאנה [נחשפה רשעות]. כשראו [תפסו רוחנית] התלמידים [יכולות נגאלות בתודעת המחשבה], תמהו [חוו פרדיגמה משתנה] ואמרו: ”כיצד נבל עץ התאנה כה מהר?“ (מתי 21:18-20)

האדם חי מכל דבר הנגלה מפי יהוה (מתי 4.4 מתוך דברים 8:3). שפת השמיים עמוקה, אך מיועדת לילדים קטנים. החכמים והמלומדים לעיתים קרובות כה מבינים שלא כהלכה, בשל חושים רוחניים מקהים (מתי 11:25). ”ברוכות העיניים הרואות את מה שאתם רואים. כי אני אומר לכם, נביאים ומלכים רבים רצו לראות את מה שאתם רואים ולא ראו, ולשמוע את מה שאתם שומעים ולא שמעו.“ (לוקס 10:23-24)

אם כן, מה השיעור מעץ התאנה? יהיה הולם להתחיל את דיוננו בשאלה קריטית. היכן בכתובים אתה רואה אי פעם את ישוע המשיח מתפלל על מה לעשות? האט את שכלך והלך על זה; זה יעזור לך לתפוס את השיעור הזה. ”התפילה למופת“ עצמה (מתי 6:9-13) מלמדת הישענות מוחלטת על רצון האב (פס׳ 10), ומזהירה מפני ”חזרה חסרת מחשבה“ (פס׳ 7), שכן האב ”יודע במה אתם צריכים לפני שתבקשו ממנו.“ (פס׳ 8)

ישוע הלך אל עץ התאנה רק משום שהובל אליו. העובדה שלא היה ”פרי“ הייתה הסוגיה השטחית. הציות ללכת ותגובתו למה שמצא היו הסוגיות האמיתיות. לא היו תפילות בכי; לא הפצרה ממושכת או הסברים, ולא תחינות חוזרות ונשנות להביא לידי הופעה משהו שאולי רצה באופן אישי. זה היה רצון אביו שהעץ יהיה ללא פרי, והוא לא היה מתפלל לשנות זאת. ”אני מתפלל בעדם. איני מתפלל בעד העולם, כי אם בעד אלה שנתת לי, כי שלך הם.“ (יוחנן 17:9)

אם נציץ אל שכל המשיח (הקורינתים א 2:16), מה הוא היה חושב? ”ציפיתי שיהיה פרי על העץ, אך לא מצאתי. אך ה”לא כלום“ שמצאתי היה פרי ציותי בכך שהלכתי; זה מה שהיה חשוב לאבי. וגם, העובדה שברגע שתפסתי שאין פרי כפי שדמיינתי שיהיה, מיד הובהר לי שזהו רצון אבי. ולא נכנעתי לרצוני שלי, ולא חשקתי עוד בפריו, כי אילו היה רצון אבי שאוכל מפריו, היה פרי על העץ!“

הבה תראה, זה כה פשוט שילד קטן יכול להבין; זהו החכמים והמלומדים שמתקשים בכך. אם אתה תקוע תוהה מה לעשות, אזי אתה סובל מפיצול שכל, אהובי (יעקב 1:8); בית חלוק (תפיסה) לא יכול לעמוד (מרקוס 3:25)!

חדל לרצות שדברים יקרו בהתאם לרצון האישי, בעודך טוען: ”אני פשוט ממתין לאדון, בוטח בו לכך.“ עליך לדעת מיד בכל הדברים אם רק רצון אחד נשקל. ואם הוא מתכוון שתמתין למשהו, אזי שלום מוחלט ושלווה בלתי מנותקת הם ההוכחה שזה ממנו. אם הוא אומר, ”המתן!“ אזי אין צורך בתפילות נוספות בעניין זה, אם אתה מוכן לקבל זאת.

השיעור מעץ התאנה: לך מיד כשנאמר לך; עזוב כשנאמר לך; המתן כמה זמן שנאמר לך; ובכל הדברים, היה מרוצה במה שאתה מוצא! חדל לנסות לכפות את רצון ”עצמך“ על יהוה (בעודך משרת את עצמך), בעודך טוען שאתה משרתו. ”רצונך ייעשה!“ זה לא עוד סיסמה נוצרית נעימה שאפשר לענוד על צמיד גומי. זה שכל המשיח וכל הכוח והאחריות הנלווים אליו.

אנו הולכים אל המקומות העמוקים ביותר, אהובי. הכן את שכלך וקבל, כי זה מה שתמצא בהגיעך.

ישוע השיב: ”אמן אני אומר לכם, אם יש לכם אמונה ואינכם מפקפקים, לא רק שתוכלו לעשות מה שנעשה לעץ התאנה, אלא גם תוכלו לומר להר הזה, ”קום והשלך עצמך אל הים', וזה ייעשה.“ (מתי 21:21)