אני רואה ענבים

קרא דברים 1:19-46: סירובו של ישראל להיכנס לארץ והעונש על מרידתם! ועתה, נקודת מבט של מחשבה אלוהית.

הארץ (מישור המחשבה) שהבטחתי לך היא טובה; אך עליך להיכנס ולרשת אותה (מתנת התודעה האלוהית). אני מכיר את האמורים (הנטייה לרומם את "עצמך") ואת הענקים (הפיתוי לרומם את העולם החומרי) בחייך. ואני (המחשבה האלוהית) הוא שיביס את שניהם.

אל תפחד, ואל תיתן לעצמך להשתכנע כה בקלות להיות מרדן כלפי מה שקראתי לך לעשות. אל תהסס רגע נוסף, כי חמתי היא אש אוכלת.

האם לא כבר גיליתי שכלי מלחמתך אינם גשמיים אלא רבי עוצמה בי להריסת מבצרים (השנייה אל הקורינתים 10:4)? האם לא הוכחתי שאמונתך אינה צריכה להיות בחוכמת בני אדם אלא בכוחי (הראשונה אל הקורינתים 2:5)? אם אומר לך לך, עליך ללכת מיד!

הכנתי מקום בשבילך, ארץ זבת חלב (מהות רוחנית במחשבות) ודבש (מחשבות מתוקות). אני נוסע בעננים של מסתורין פנימי ובאש המשפט האלוהי, ואני מבטיח להגן עליך במסעך.

איש אינו יכול לגעת בך ללא רצוני, שכן אתם ילדי הברית (מתנת המחשבה האלוהית), ודברי הוא נאמנותי. לא אכזיב אותך; עתה עשה את חלקך, וגלה אותי לעולם (מחשבת האדם הנפולה).