שבירת השכל

עתה האביר הוא זה שמבסס אותנו ואתכם במשיח. הוא משח אותנו, שם עלינו את חותם בעלותו, ונתן את רוחו בלבבותינו כערבון, המבטיח את מה שעתיד לבוא. (השנייה אל הקורינתים 1:21-22)

הוא נתן את רוחו בלבך כחותם בעלותו. זה אומר הרבה יותר ממה שתריסר מילים יכולות לבטא. הבה נפרק את ההבטחה חסרת הגבולות הזו.

שאול אינו מתכוון שרוח הקודש לקחה מגורים באותו איבר בן מאה ומשהו גרם בחזך. גם היוונית וגם העברית מזהות את הלב כשכלך, אופיך, חייך הפנימיים, רצונך, רגשותיך וכוונתך, או במילים אחרות, מרכז השכל שלך. ״מרכז השכל״ שלך הוא ליבך. זו מציאות שוברת-לב (שוברת-שכל) לשקול. גם בזמנים שבהם מדובר על נפשך, המילה לב משמשת. ״כאשר יחשוב בלבו [נפשו] כן הוא.״ (משלי 23:7) במילים אחרות, כפי שאדם מזין את תשוקותיו, תאוותיו, תיאבונו ורגשותיו, כך הוא. יהוה הוא מי שהוא חושב שהוא; ואתה מי שאתה חושב שאתה.

עם ההבחנה החשובה הזו תוכל לראות שרוח הקודש, עצם מהותו של בוראנו, מועברת למעשה לשכלך כמחשבות, לא ״מונחת בליבך.״ בכך שהוא ממקם את עצמו בנו; במרכז מחשבתנו, אנו חווים אז את מהותו כ״המשיח שבך, תקוות הכבוד.״ (האיגרת אל הקולוסים 1:27) הוא מיקם את רוחו ממש במרכז שכלך, במיוחד כדי להחליף את טבעך הישן. ״ונתתי לכם לב [אדם פנימי, שכל, רצון] חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם; והסירותי את לב האבן [שכל האדם] מבשרכם ונתתי לכם לב בשר [מחשבת המשיח].״ (יחזקאל 36:26)

רק שינוי תהליכי המחשבה יכול היה להוליד את האדם המחודש הזה. עולמך הגשמי פשוט משמש כהשתקפות של מה שהתרחש.

ואם חודשת, כיצד יכול הישן שבך לשרוד יום נוסף כדי להרים שוב את ראשו המכוער (האיגרת אל הרומים 6:2)? זה אפשרי רק כי הוענקה לך אותה עוצמת תחייה שיהוה השתמש בה כדי להקים את בנו מן הקבר (האיגרת אל האפסים 1:18-20), ואתה יכול לבחור להשתמש בעוצמה הזו כדי להשיג דברים שיהיו למעשה נפרדים מרצונו. כן, היזהר; אתה יכול להפעיל את החירות החדשה הזו ובטעות להשתמש בעוצמת התחייה כדי להקים את הישן שבך מן הקבר.

כי מי שחי לפי הבשר שם את שכלו על דברי הבשר, אך מי שחי לפי הרוח, על דברי הרוח. (האיגרת אל הרומים 8:5) לצערנו, נפוץ מדי שנוצרים ישתמשו בחירותם ובעוצמתם כדי לשים את שכלם על דברי הבשר; להקים מחדש את טבעם הישן; ולטפח דפוסי מחשבה המתנגשים עם מחשבת המשיח. אל תעשה זאת! שים את שכלך על דברי הרוח! מולו אפוא את ערלת לבבכם ואל תקשו עוד את ערפכם! (דברים 10:16)

אם תאמץ את הניתוח הרוחני שהתרחש, מציאותך הופכת ל: ״מי שניהל את הקרב בשכלי לא יכול להפסיד.״ ואז, מה שיהוה הניח במרכז שכלך הופך לתשוקתך העיקרית. זו מחשבה שוברת-שכל, ועכשיו אנו יודעים אף שוברת-לב! נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים. המולו ליהוה והסירו את ערלות לבבכם. (ירמיהו 4:3-4)