הישען עליו!

״תוחלת ממושכה מחלה לב, ועץ חיים תאווה [רצון] באה.״ (משלי 13:12) במסעך להבין את מחשבת המשיח שבך, הבחנה באמיתת המשל הזה היא מכרעת. עליך לבנות את תקוותך על יסוד סלע איתן. אם תקוותך בנויה על אדמה רופפת, כשיבוא הגשם והמים יעלו, אמונתך תיעקר כעשב האוחז באבק (מתי 7:27).

הקשב היטב אהובי; זה מחויב שרוב מה שאתה מקווה לו (תשוקה צודקת) כרוך בתקופה של בחינה על-טבעית. ולא רק זאת, אלא שגם אנו מתפארים בסבלותינו [יסורים מחשבתיים וקשיים גשמיים], כי אנו יודעים שהסבל מוליד סבלנות; הסבלנות, אופי; והאופי, תקווה [ציפייה]. והתקווה אינה מאכזבת אותנו, כי אהבת האביר נשפכה בלבבותינו על ידי רוח הקודש, שניתנה לנו. (האיגרת אל הרומים 5:3-5)

יסורים יעשו אותך מושלם ושלם, ולא תחסר דבר (איגרת יעקב 1:2-4). ידיעת זאת מציבה את תקוותך על קרקע איתנה. אם משאלתך העליונה היא להזדהות עם דברי ישוע, ״לא רצוני כי אם רצונך ייעשה (לוקס 22:42),״ אז תוכל להיות בטוח שכל תקוותיך מוגנות על ידי הבטחותיו ומגיעות עם עיתויו הקבוע להתגלותן.

התקווה לא תאכזב. מי שנותן הבטחות טובות גם ינחם אותך אפילו כשהתקווה נראית ממושכת. ״לא ארחיק ללכת. לא אגרום לך לקוות ואז ארסק את חלומותיך,״ קולו מדבר אליך. ״רק ודא שרצונותיך נמצאים בי ותקוותיך לעולם לא ייעקרו.״ הוא לא ירסק את תקוותך; הוא לא יאכזב אותך. העיכוב אינו סירוב, אלא רק גיזום נוסף של כל ענף מיותר שנותר.

עץ החיים הוא אמיתת חייו שבתוכך. כשהוא ממלא את מה שאתה מקווה לו, כל ישותך תהיה כעץ שתול על מים רבים, שעלהו לא יבול ולא יחדל מלתת פרי (תהלים 1:3; ירמיהו 17:8). תהיה כעץ זית פורח בתוך גן אהבתו הקדוש.

חכה לכך בתהילה ובתודה. כשהדברים נראים קודרים, הזכר לעצמך שאבא לא ידחוף את התקווה מעבר להעצמה שהוא נתן לך להאמין. הישען על האמת הזו ושגשג, גם כשהעולם הגשמי סביבך עשוי להתמוטט. ״הן יקטלני לו איחל!״ (איוב 13:15)