בשורה טובה

כאשר אתה חושב על שירות מנקודת מבט עברית, חשוב על כוח, משאבים וכיוון. מנוח לאברהם; מיעקב (ישראל) למשה; מדוד לישוע; לכל התלמידים הראשונים; ולאחר מכן אלינו, מטרת השירות לילדי יהוה מעולם לא השתנתה. בסופו של דבר, יש לה תכלית אחת עם מסר ממוקד. עבור כל מי שנמשל ומי שימשול למען יהוה, עבור כל ה"מנצחים" (ישראל), השירות הוא להטיף את "הבשורה הטובה." כי אכן הבשורה הטובה בשרה גם לנו וגם להם [אלה שבמדבר]... (העברים 4:2)

ישוע ונביא הקדמון היו מסכימים לכך. הוא [ישוע] בא לנצרת אשר גדל בה, וילך אל בית הכנסת כמנהגו ביום השבת ויקם לקרא. ויתנו לו את ספר ישעיהו הנביא, ויפתח את הספר וימצא את המקום שכתוב בו: "רוח יהוה עלי, יען משח יהוה אתי לבשר ענוים. שלחני לחבש לנשברי לב, לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח־קוח, לשלח רצוצים חפשים, לקרא שנת רצון ליהוה." ויגלל את הספר וישיבהו לשמש וישב, ועיני כל אשר בבית הכנסת היו נשואות אליו. ויחל לדבר אליהם, "היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם." (לוקס 4:16-21 מתוך ישעיהו 61:1-2)

בימי ישוע לא היתה עדיין ברית חדשה (הידועה בכינוי "הברית החדשה") לקרוא ממנה. הוא לימד בבתי הכנסת מתוך מגילות התורה והנביאים, כמנהג המקום. יעקב, מנהיג הקהילה הראשון, בהנחיית רוח הקודש במועצת ירושלים, המשיך במפורש במסורת הזאת בפסיקתו. "כי משה מדורות קדם יש לו בכל עיר מגידיו, בהקרא אותו בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו." (מעשי השליחים 15:21)

גם שאול דבק בכך! בקוניון הלכו שאול ובר־נבא כמנהגם אל בית הכנסת. שם דיברו באופן כה משכנע עד שמספר רב של יהודים ויוונים האמינו. (מעשי השליחים 14:1) היו יוונים בבתי הכנסת? מדוע? חשוב על זה!

ועם הבנה טרייה זו אתה יכול כעת להעריך שכל הבשורה הטובה נבעה מהתורה ומהנביאים של הברית הישנה (הידועה בכינוי "הברית הישנה"). כן, "כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל להורות, להוכיח, להישיר ולחנך בצדקה, למען יהיה איש האלוהים שלם ומוכן לכל מעשה טוב." (טימותיאוס השנייה 3:16-17) ובאומרו "כל הכתוב," שאול לא התכוון לברית החדשה, שכן היא טרם נכתבה. ובכל זאת, "אנשי בארוֹיה [נחשבו] נדיבי רוח יותר מאנשי תסלוניקי. [כי] הם קיבלו את דבר אלוהים בכל רצון, ובכל יום בדקו את הכתובים [הברית הישנה] אם כן הם הדברים." (מעשי השליחים 17:11)

זה עמוק; אנשי בארוֹיה השתמשו בברית הישנה כדי לאמת אם מה ששאול אמר על ישוע הוא אמת! אל לך להתפלא; ישוע עצמו הכריז ש"אילו האמנתם למשה כי אז הייתם מאמינים לי, כי הוא כתב עלי." (יוחנן 5:46)

אם כן עליך לשאול את עצמך כעת, "כילד של העליון, מהו השירות שאני מחויב לו?" במילים אחרות, "מהי הבשורה הטובה שאתה משוח להטיף?" כדי לעזור לך לגלות את עושרה של התשובה, נציע לך זאת כזרע לנטיעה, ונקווה, באדמה הפורייה של לבך. מה בעצם הודית כשקראת בשם "האדון" ברומים 10:9-13? רמז: למד את רומים 10:1-8 לעומק וזכור מהיכן מגיעה הבשורה הטובה שהטיף שאול. "זהו דבר האמונה שאנו מטיפים." (הרומים 10:8) הוא הטיף את דברי משה מדברים 30:11-14 ומויקרא 18:4-5! (קרא זאת!)

בשירות אמיתי חותם יהוה מדברו ניכר בכל מקום. אם אתה מאמין למשה, אתה יכול להאמין לשאול ולישוע. האם חותם יהוה ניכר בשירותך? הוא היה ניכר בשירותו של שאול; "אך לא אחוש בנפשי מאומה, וחיי לא יקרים בעיני, ובלבד שאשלים בשמחה את מרוצתי ואת השירות אשר קבלתי מאת האדון ישוע, להעיד על בשורת חסדו של האביר." (מעשי השליחים 20:24) זוהי הבשורה הטובה הנגזרת מהתורה והנביאים. ישוע ענה להם ואמר, "תורתי איננה שלי כי אם של שלחני." (יוחנן 7:16)

וזהו השירות שישוע מסר לנו. אמור לכל השומע; "רוח יהוה עלי, יען משח יהוה אתי לבשר את הבשורה הטובה..." כפי שלמדנו אתמול אהובי, התורה איננה "לגליזם" אלא הבשורה הטובה ממש המצילה את נפשותינו!