מורגע

זה לעולם לא "רק סמנטיקה." כל מילה היוצאת מפיך חושפת את מצב רוחך, ומצב רוחך הוא או קדוש לגמרי או שאינו כזה. הקורא אתכם הוא קדוש, וגם אתם היו קדושים בכל דרככם, שכן כתוב, "היו קדושים כי קדוש אני." (פטרוס הראשונה 1:15-16)

האם ייתכן שיהיו לך מחשבות שגויות ותהיה בכל זאת קדוש? האם בית (הלך רוח) יכול להיות חצוי ובכל זאת שלם? כן, ביתך הוא הלך רוחך, המחשבות החודרות לישותך! אך ישוע ידע את מחשבותיהם, ואמר להם: "כל ממלכה הנחלקת על עצמה תישם, וכל עיר או בית הנחלקים על עצמם לא יעמדו." (מתי 12:25)

כיצד נוכל להדגים טוב יותר את המחשבה הבלתי־חצויה מאשר במילותיו של ישוע עצמו? "לא אוכל לעשות דבר [האני] מנפשי. כאשר אני שומע [מן האב], אני שופט, ומשפטי צדק, כי אינני מבקש את רצוני שלי כי אם את רצון האב אשר שלחני." (יוחנן 5:30) אלא אם רצונו הוא רצונך, אתה בית חצוי. ועכשיו אתה אחראי למציאות זו. אין לך תירוצים, אין מקום לפשרה.

ככל שתאמץ את האמת הזאת, שכלך יורגע, שלווה תשרה עליך, ואמונתך תתחזק.

אך הבה נעמיק, ונוסיף ניואנס יוצא דופן להבנתך. חוויית ההרגעה הזו אינה מתרחשת בשכלך שלך. זוהי למעשה רוחו בך, שכלו בך, אותם אתה חש. זה שוב לא אני החי, כי אם המשיח החי בי! (הגלטים 2:20) שכן "מי ידע את מחשבת האדון להורות אותו?" אבל שכל המשיח יש לנו. (הקורינתים הראשונה 2:16)

הוא מדבר בקודש הקודשים שבתוך היכלו. אתה הוא ההיכל הזה (הקורינתים הראשונה 3:16-17). וזכור, בשר ודם (העצמי) אינם יכולים להיכנס למקום הקדוש ביותר הזה. שבח ליהוה ש"אינכם בבשר כי אם ברוח, אם אמנם רוח אלוהים שוכן בכם." (הרומים 8:9)

אם אתה עצל, אתה עשוי לטעון שזוהי סמנטיקה בלבד; אך המחיר על כך יהיה גבוה. במקום לפטור זאת, תן לתפילה זו לחלחל בעצמותיך.

"אבי, אני יודע שרוחך בתוכי היא תמיד במצב מושלם, שלמה בכל דרך, ואינה חסרה דבר. אני חש עמוקות את השפעותיה של רוחך וכמה מרגיעה אתה. תודה לך, ומי ייתן ותמיד אכריז שלא אני החי, כי אם אתה החי בי. תן לשיר חיי לשיר... 'לא אבקש את רצוני שלי, כי אם את רצון אבי אשר שלחני.'"