תפנית

"כי בזכותו [יהוה] אתה נמצא בישוע המשיח, אשר נהיה לנו לחוכמת אל שדי—ולצדקה, ולקדושה, ולפדות." (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 1:30).

חשבת שהבנת, ועכשיו נבחן זאת. כל מחשבה שלך נמדדת אל מול הסטנדרט הקדוש, "בזכות יהוה…" הבה נצא למסע בתוך מוחך ונראה כיצד אתה מסתדר. האם אתה נוהג לומר או לחשוב: "אני יכול לעשות את זה?" ומה לגבי, "יהוה עזור לי לא לחטוא?" או אולי, "עליי להיות נוצרי טוב יותר?" כל אלה, אהובי, נכשלים בהתאמה אל התבנית שקבע. "כיצד?" אתה שואל. בחסדו, היום תשמע ותקבל.

הבה נציץ תחילה אל לב יהוה. הדבר היחיד שיוכל אי־פעם לרצות את יהוה ולעמוד בסטנדרט הקדוש שלו של טוהר מושלם בכל תחומי חיי ההכרה הוא רוח בנו בתוכך, ודבר זה כבר הושלם. מי שהקים את המשיח מן המתים גם ייתן חיים לגופך בן־התמותה על ידי רוחו השוכנת בך. (האיגרת אל הרומים 8:11) למעשה, הדבר הושלם עוד לפני אדם (#1), בהיותו קבע מראש שנהיה מאומצים לבנים על ידי ישוע המשיח לעצמו, כרצון חפצו הטוב. (האיגרת אל האפסים 1:5)

והשגיאות החודרות לחיי מחשבותיך הן אותן מחשבות המפתות אותך לחשוב שעליך להשיג סטנדרט, ממש כפשוטו, באמצעות תכונה כלשהי של ה"עצמי" שלך. לפני שרוחו נשתלה בך, הבשריות הייתה כל מה שאדם היה מסוגל אליו. וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. (בראשית 6:5). מכאן הצורך בישועה (מוח נגאל).

הוא ביקש ממך לקטון (יוחנן 3:30), במילים אחרות, "צא מדרכו של המשיח בראש שלך, ותן לו לבדו למלוך ולשלוט." חזור על הדברים הבאים: "נצלבתי עם המשיח; שוב אינני חי אני, כי אם המשיח חי בי; והחיים אשר אני חי עתה בבשר, אני חי באמונת בן האביר, אשר אהבני ונתן את עצמו בעדי." (האיגרת אל הגלטים 2:20)

בבוא הזמן זה יגיע. זרם מחשבות חדש ייכנס באמצעות רוחו. אות לכך שהדבר קורה יישמע בערך כך: "לעולם לא רצוני אבי, שוב לא מחשבות המובילות אל הרעיון שמ'עצמי' אני יכול לעשות טוב כלשהו או להשיג סטנדרט מוסרי מושלם. אנא לעולם אל תניח לרצוני להתקיים. רק רצונך, וזאת באמצעות בנך!"

עכשיו תקטן? ותשקיע כל אונקיית מאמץ בקטנות, ותאפשר לישוע לגדול? אז, הוא ישלים בך את אשר החל!