תפילה

יהוה אומר, "שקול אותי. אני בא אליך ברכות, אהובי, בזרועות רכות ואוהבות. אני קנא לך, קנא ליחסים בלתי מעוכבים. תשוקתי היא לאחדות מלאה עמך. כילדי, יש לך רשות לתקשר עמי, להיכנס לחדר כיסאי בכל עת. מקום המפגש העל־טבעי הזה נקרא תפילה. רבים מכם נוטים לראות את התפילה באופן הומניסטי ודתי מאוד. תפילה נראית כמו עיניים עצומות וידיים שלובות. ולחלקכם היא דקלום מילים מסוימות. אני בסדר עם זה. אך, אני גם בסדר בלעדיו."

לעיתים מקום המפגש הזה הוא אלים מבחינה רוחנית. זכור: מלכות השמיים סובלת אלימות, והאלימים תופסים אותה בכוח. (מתי 11:12) כמובן, זו "אלימות טובה." דמיין זאת כהתנגשות על־טבעית עם שדי.

הרעיון הזה של התנגשות אלימה מגולם ברעיון התחינה. הן בטבעי והן ברוחני, תחינה מרמזת על רעיון של חדירה בכוח או באלימות, מפגש עז, נפילה עליו, או ריצה מעליו. באיוב 36:32 כתוב, "על כפיים כיסה אור, ויצו עליה במפגיע." תפילה או תחינה "פוגעת במטרה!" בשורה התחתונה, זהו מפגש עם תוצאה.

בוא בדיוק כפי שאתה, אך אם תיכנס, לא תוכל לצאת כפי שנכנסת. וקשרתם אותם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך. (דברים 6:8) התוצאה מחייבת; היא משאירה סימן!

להתנגש בשדי היא התמונה שאנו רוצים שתעכל. דמיין את עצמך נספג לגמרי בו. אם תוכל, השיעור הושלם. אם לא, אנו יכולים רק לדמיין מה עשויה להיות פנייתו הרכה של יהוה אליך.

"לעיתים כה קרובות אני שומע אותך אומר, 'כל מה שאני יכול לעשות זה להתפלל.' אני יודע שרוחי כבר תוססת בך, אז הבה ננסח מחדש את מה שאתה באמת אומר. 'כל מה שאני יכול לעשות זה להתנגש בבוראי.' אתה רואה את זה עכשיו, לא כן? אין דבר עוצמתי יותר מההתנגשות האלימה הנקראת תפילה.

דמיין את עצמך רץ במלוא הכוח אל תוך זרועותיי, ראש קדימה. ואז הרגש את עצמך עטוף בזרועותיי האוהבות. אמץ מציאות זו, יקירי. הגיע הזמן לגדול ולהתבגר.

אני יודע שלעיתים קרובות אתה חושב על התפילה כקש האחרון, כאשר כל שאר התרופות מוצו. ואז אתה משער שהתפילה אולי מוצדקת. חשוב שוב, אהובי. זוהי התנגשות חזיתית עמי, ישר לתוך זרועותיי.

מי שבשלים, מילותיהם שונות מ"כל מה שאני יכול לעשות זה להתפלל." במקום זאת, הם אומרים, "כל מה שעליי לעשות זה להתפלל." לא דת, לא דרך נכונה; הם פשוט מתחילים לדבר אליי. זה יפהפה; זה עדין; זה אינטימי, זו התנגשות על־טבעית ואלימה. האם תבוא ותתנגש בי?"