אוצר הלב

שמור את לבך בכל משמר, כי ממנו תוצאות חיים. (משלי 4:23)

עברית היא שפת פעולה. שמע ישראל: יהוה אלוהינו, יהוה אחד! ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. (דברים 6:4-5)

המילה הראשונה בפסוק המפתח הזה, המצוטטת על ידי ישוע עצמו במרקוס 12:29, חושפת מאוד. ”שמע“ בעברית, שָמַע, מרמזת על לשמוע, להקשיב ולציית. משה וישוע אינם ממליצים על תרגיל שכלי; ההוראה היא ”לשמוע ולציית“ למצווה. זה כרוך בתגובה: זה דורש פעולה כדי להתקיים. אנו אמורים לחשוב על מה שאנו שומעים מיהוה, ואז אנו אמורים לעשות משהו בקשר לזה.

לב ושכל—אלה אחד ואותו הדבר בכתובים. לב העניין הוא של מחשבה, ומהשכל מתגלמים חיים. מחשבות האדם קודמות למעשיו. שמע ועשה!

אולם, לב האדם יכול לתכנן גם צדקה וגם רשעות. אדם טוב מאוצר לבו הטוב מוציא טוב; ואדם רע מאוצר לבו הרע מוציא רע. כי משפעת הלב פיו מדבר. (לוקס 6:45) כן, מעשים ממש מתגשמים מאוצר לבו של האדם, או במילים אחרות, מהמחשבות שבהן הוא שוהה.

הישמר, אהובי; דבר האביר ישפוט את מחשבות וכוונות לבך (העברים 4:12). בלשון אנו מהללים את אבירנו, ובה אנו מקללים בני אדם, שנבראו בדמות האביר. מפה אחת יוצאים הלל וקללה. אחיי ואחיותיי, אין זה ראוי שכך יהיה. (יעקב 3:9-10)

לכן, עליך לשמור על לבך (שכלך) בכל כוחך. כיצד? אל תדאגו לדבר, אלא בכל דבר בתפילה ובתחינה, עם תודה, יוודעו בקשותיכם לאביר; ושלום שדי, העולה על כל בינה, ישמור על לבבותיכם [מרכזי שכל, כוונות] ונפשותיכם [אופי בתודעה] דרך המשיח ישוע. (הפיליפים 4:6-7)

אך זו רק ההתחלה; יש קריאה גבוהה עוד יותר, מעבר לשמירה על מרכז שכלך ואופיך. זה מקום בו מודעותך למחשבות טמאות מיטהרת לחלוטין. על אחת כמה וכמה, אם כן, דם המשיח, אשר ברוח הנצחית הקריב את עצמו תמים ליהוה, יטהר את מצפוננו ממעשים המובילים למוות, למען נשרת את האביר החי! (העברים 9:14)

זהו מקום שבו אפילו מחשבת החטא אינה נהרית. ישוע הוא מופתנו; אף שנוסה (מודע תמיד לתאוות עצמיות), הוא מעולם לא הרה [חשב ”לא רצוני“] ולכן מעולם לא שיעשע אפילו תאוות רעות (יעקב 1:15). שכלו נשאר טהור דרך הכחשה עצמית מוחלטת ומובטחת לך אותה נחלה, אהובי. מטעם זה המשיח הוא מתווך ברית מחודשת, למען הנקראים יקבלו את הנחלה הנצחית המובטחת. (העברים 9:15) יש לך את מחשבת המשיח. (הקורינתים א 2:16)

בו, נקראת לצדקה וניתן לך הכוח, דרך הרוח, להשיג קריאה גבוהה זו. הוא עשה את חלקו; השאר תלוי בך. כל הנולד מהאביר לא ימשיך לחטוא, כי זרע יהוה שוכן בו; לא יוכלו להמשיך לחטוא, כי נולדו מהאביר. (יוחנן א 3:9)

חיים נובעים מהלב (מרכז שכל) ולכן משמחים את הנפש (רגשות, כל התודעה).