מחשבות בשר

הו ילדיי הקטנים, האם לא אמרתי לכם שאתם אחד איתי ועם בני? (יוחנן 17:21) אם זה נכון, האם אתה יכול לחסר משהו? המציאות היא שאתה יכול לחסר רק אם ייתכן שאני אחסר. האם זה אפשרי? האם יש משהו מעבר לי?

ספר לי ילדי, אם אתה יורש למלכותי כפי שהוכרז, ”ואם אתם של המשיח, אזי זרע אברהם אתם, ויורשים לפי ההבטחה“ (הגלטים 3:29), אז מדוע תפילותיך פונות אליי שוב ושוב על מה שכבר שלך? אה, הפסוק הבא אולי מסביר, ”ואני אומר, כל עוד היורש הוא ילד [לא בוגר], אין הוא נבדל כלל מעבד, אף על פי שהוא אדון הכול.“ (הגלטים 4:1)

חשוב על תפילותיך הלא-בוגרות; ”אבי, בבקשה עזור לי;“ ”סלח לי אבי;“ ”הראה לי את הדרך אבי;“ ”ברך אותי אבי.“ האם לא אמרתי לך שאני עזרתך בעתות צרה (תהלים 46:1); שהושעתי אותך בעודך עוד חוטא (הרומים 5:8); שבני הוא סליחתי (יוחנן א 1:9); שישוע הוא הדרך (יוחנן 14:6)?

ברכותיי הן שלך לקחת, אהובי. האם אתה מבין אותי? התפללת שוב ושוב על מה שכבר ניתן לך. זו בחירה שאתה עושה השוללת את האדם המושלם שעשיתי אותך.

כן, זה נכון. דברי מכריז שבבני אתה כבר מושלם. ”לכו נא ונוכחה,“ אמר יהוה, ”אם יהיו חטאיכם כשני, כשלג ילבינו; אם יאדימו כתולע, כצמר יהיו.“ (ישעיהו 1:18)

הסוד הוא להשיג את מי שכבר הרשיתי לך להיות. כשעבדי דוד כתב, ”אשרי האיש…“ ו״והיה כעץ שתול על פלגי מים“ (תהלים 1:1-3), הוא נכנס ליישור קו איתי. הוא נכנס אל מה שהכנתי לו.

הסכמה עם דברי היא התנאי הרוחני המפעיל את דברי, ההופך אותו למציאות מוחשית. הוא האמין לי, הביע את אמונתו, ובכך גרם לי לתת לו את מה שביקש. הוא בחר להאמין לי, ולכן חי כאיש העצמתי והמושלם שהיה. כן, כמו כלב, לעיתים חזר על שגיאותיו (משלי 26:11), אך תמיד חזר למסלול. ”די לך חסדי, כי כוחי בחולשה יושלם.“ (הקורינתים ב 12:9)

חבק את זהותך האמיתית! אתה איתי בשלמות ברגע זה ממש. עליך ליישר קו עם המציאות האמיתית הזו. האשליה היא כל דבר אחר מזה. הסר את כל מחשבות הבשר. זה נקרא תשובה, אהובי. ואז, ורק אז, תוכל להיכנס אל הייעוד שיצרתי עבורך.