יום 170
תכונות האהבה (16)
מסר זה תורגם אוטומטית ועלול להכיל טעויות.
"אהבה לעולם אינה נכשלת!" (הראשונה אל הקורינתים 13:7) אהבה לעולם אינה נכשלת, ולכן, יהוה לעולם אינו נכשל!
עמוד תווך אחרון זה של האהבה הוא זה שכל השאר נשענים עליו. בחשבון העברי, שש עשרה (אחת־שש) הוא שבע, ושבע הוא "שלמות." המהות האמיתית והשלמה של האהבה, האהבה היחידה, היא שהיא לעולם אינה נכשלת.
וכעת, או שוב, נאמר, אנו עומדים בפני עיקר העניין. נוכל לסכם זאת בשאלה פשוטה. "האם אמרת למישהו שאתה אוהב אותו, ובכל זאת נכשלת באחת משש עשרה תכונות האהבה?" השש־עשרה עצמה אינה מותירה מקום לכישלון, ולכן התשובה לשאלה עבור כולם הופכת ברורה.
אנו מלמדים אחרים שאהבה יכולה להיכשל משום שאנו מכריזים שאנו אוהבים אותם, ובעת ובעונה אחת אנו מאכזבים אותם. הכרחי שתבין את גודל הדבר, ולכן נחזור עליו! אנו מלמדים אחרים שאהבה יכולה להיכשל משום שאנו מכריזים שאנו אוהבים אותם, ובעת ובעונה אחת אנו מאכזבים אותם.
תוצאת טעותנו הקטלנית היא שכולנו מתבגרים עם תפיסה שוקעת של מהי אהבה, ואז אנו מפליגים בשבר זה היישר אל יחסינו עם היחיד שאי פעם אהב באמת. האם קשה כל כך להבין מדוע לכולנו כה קשה לבטוח ביהוה? אנו מבלים את חיינו (ההכרה המודעת) מאמינים שהרף השבור של "אהבתנו" האלילית הוא הדבר האמיתי, רק כדי שנכשל באהבה בכל רמה. ומכיוון שאהבה זו הייתה תמיד בלתי ממלאת באיזשהו אופן, מחשבותינו התת־מודעות והמודעות שנוצרו מראש הן שגם אהבתו של יהוה תאכזב אותנו. זה מוביל למסקנה הבלתי נמנעת ש"אהבתו לא תהיה שונה מכל מה שקראנו לו אהבה, שכולו אכזב אותנו בעבר."
מעולם לא היינו, ולא הכרנו, אהבה שלעולם אינה נכשלת, כך שתפיסתה רחוקה מאיתנו מאוד. כדי לקרב אותה, עלינו לעמוד פנים אל פנים מול שנות חילול אהבתו.
"אבא, סלח לי על שחטפתי את אמת האהבה שבראת, וניסיתי להשתמש בה כדי שתתאים לרף האישי שלי של אהבה. אני מתוודה שמעולם לא אהבתי, ולא למדתי לקבל את אהבתך המושלמת. התעזור לי ללמוד להיות אוהב אמיתי, כדי שאוכל תחילה לאהוב אותך, אבא, ואז לאהוב אחרים?"
זוהי התפילה שתשנה את דמותך שלך לאהבה, לדמותו של האהבה. תפילת תשובה זו, המתקבלת בעומק במצפונך המתחדש, תסיר את חרב הלהט מעץ החיים, ותיתן לך גישה מחדש לחיים השופעים שנועדו תמיד לילדי יהוה!
אתה ילדו, ילדו שהוא אוהב מעבר ליכולתך לתפוס. והוא בא בקרוב! אם לא חווית אהבה עד אז, תחווה. אך שים לב לאזהרה הזו; כשתביט על חייך, תראה כי כל רגע שלא חיית בו באהבה אמיתית היה מבוזבז!
אני נותן לכם מצווה חדשה: שתאהבו זה את זה. כשם שאהבתי אתכם, כך גם אתם תאהבו זה את זה. בזאת ידעו כולם [בני האדם] כי תלמידיי אתם, אם אהבה תהיה ביניכם [אם תמשיכו להראות אהבה זה לזה]. (יוחנן 13:34-35)
© סדרת הרהורים Suffer Well