תכונות האהבה (3)

"האהבה אינה מקנאת!" (הראשונה אל הקורינתים 13:4) האהבה אינה מקנאת, ולכן, יהוה אינו מקנא!

וכעת אנו רואים מדוע כה טוב להגדיר מונחים, וזאת, מתוך השפה הקדושה; שפת העברית. ישנן כמה הגדרות למילה קנאה, כשם שישנן כמה מילים שונות לקנאה בעברית. יהוה כמובן נאמר עליו שהוא מקנא לעמו. ההבנה של קנאתו נועדה לבטא תשוקה נלהבת, תשוקה קדושה, כלפי אלה שיהוה רואה בהם ילדיו הגאולים.

מכיוון שיהוה הוא המקור היחיד לכוח שקיים, ורק בכוח הזה עלינו לבטוח, אנו יכולים כעת לבטא את ההיבט השלילי של הקנאה המדובר בהראשונה אל הקורינתים 13:4. קנאה שאינה ממנו מתבטאת כקנאת אדם אנושית, מצב מחשבתי, מחשבת האני הנפול של האדם.

"אם יהוה הוא כל מהותי, אז איזה צורך יש לי בכל דבר אחר?" כי בו אנו חיים ונעים וקיימים. (מעשי השליחים 17:28) נקודת מבט זו מסירה כל שורש של בשריות, שהייתה גורמת בעבר לכישלון בתכונה השלישית הזו של האהבה. "אם יש לי קנאה שלילית, ואני טוען שאני אוהב, אז אני מרומה על ידי ה'עצמי'!" זוהי תפיסה נוספת של השארית שבתוך השארית.

אינך יכול לטעון שאתה אוהב, ובכל זאת להחזיק בקנאות בשריות, אהובי. רק אלה המכירים במחלה הם שיכולים להירפא באמת! (מרקוס 2:17)

מצווה חדשה אני נותן לכם: שתאהבו איש את רעהו. כשם שאהבתי אתכם, כן גם אתם תאהבו איש את רעהו. בכך יידעו כל [בני האדם] כי תלמידיי אתם, אם תאהבו איש את רעהו [אם תמשיכו להראות אהבה ביניכם]. (יוחנן 13:34-35)