מכוסה

"שמעון, שמעון! הנה השטן ביקש אתכם לנפותכם כחיטה. אך אני התפללתי בעדך, שמעון, שלא תיכשל אמונתך; וכאשר תשוב אליי, חזק את אחיך." (לוקס 22:31-32)

האם אתה רואה זאת? הבט בעיניים נצחיות. הרבה לפני הכחשת פטרוס; הרבה לפני שקרא התרנגול; הרבה לפני שיקומו; הכול כבר הוכרע.

"השטן ביקש לנפותך כחיטה." כמה יפה! כמה מושלם לחלוטין! כן, על השטן לקבל רשות לעשות את מלאכתו. כמו עם איוב, וכמו עם פטרוס, כך גם עמך.

"התפללתי בעדך." כן, ישוע כיסה את לבך ומעשיך לקראת המבחן העתיד לבוא. ובבקשה אל תתעלם; זהו מבחן "מורשה." "וכאשר תשוב אליי." אה, גם הניצחון כבר הוכרז.

ממש כפי שהמדבר היה "מורשה" להשפיל ולבחון את ישראל, כדי לדעת מה בלבם, אם ישמרו את מצוותיו (דברים 8:2). והרבה לפני שישראל אף נכנס לארץ או הוגלה מאוחר יותר, שובם מן השבי (הניצחון) כבר הוכרז!

וכך יהיה כאשר יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה אשר שמתי לפניך, ותשיב אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך שמה יהוה, ושבת אל יהוה ושמעת בקולו ככל אשר אנוכי מצווך היום... (דברים 30:1-2)

כאשר לבך האמיתי ייחשף על ידי המבחן שהוא הרשה, תהיה אז חזק מאי פעם. תוכל "לחזק את אחיך." כן, זה תמיד היה בשבילך ובשביל אחרים. כל התוכנית הייתה לברך רבים.

הו כמה אנו משבחים אותך, אבא. הכול נגזר מראש לטובה. נדיבות הן דרכיך. הבא לנו מפתח חדש; פתח את הדלתות ותן להתגלות להציף את נפשותינו. אז נשרתך ביראה ובפליאה. אמן!