תשובה אינסופית?

ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו; לא לאיש ההולך להכין צעדו. יסרני יהוה אך במשפט, אל באפך פן תמעטני. (ירמיהו 10:23-24)

עד כמה עליי ללכת אתך? האם ירמיהו נכתב לפני שנולדת? אני מאמין שזה היה כ-2600 שנה קודם לכן. האם אחיך ירמיהו לא גילה לך סוד? הקשב שוב; "לא לאיש ההולך להכין צעדו." האם הוא המציא זאת? האם זו חוכמת אדם? לא! זו הייתה התגלות שניתנה לו על ידי רוחי.

אמן אני אומר לך, אין לך להכין את צעדיך שלך. שלי להנהיג; שלך לציית. מדוע אם כן התשובה האינסופית והחוזרת?

הרשה לי לשאול אותך: האם שלחתי את בני להיצלב בידך ובעבורך? והאם רצוני הוא שאני אנהיג ואתה תלך אחריי? אם ענית כן לשתי השאלות, יש לי שאלה אחרונה. האם לא כיסיתי והגנתי על כל קיומך, מפעולות היום־יום שלך ועד לגאולתך המלאה (שכל מחודש)?

הקשב לי ילדי. אני אכן חפץ בתשובה; היא מוכיחה לי שאתה רואה את טעותך. תשובה היא סימן בריא לכך שאתה הולך אחריי. מה שאיני רוצה הוא תשובה מתמשכת על עניין שאתה מתחרט עליו באמת.

כשאתה מבקש שאסלח לך, חשוב על מושיעך, בני. זה נעשה! נסלח! כל עוד אתה כן, זה נשכח. מדוע אם כן אתה נאחז באשמה אחר כך? הפסק! המשך הלאה!

אל תזכרו ראשונות, וקדמוניות אל תתבוננו. (ישעיהו 43:18) הנני עושה חדשה.

המשך הלאה ילדי, המשך הלאה. סלחתי לך, ו"סלחתי" הוא זמן עבר. קיבלתי את קרבן בני. אל תזלזל במתנה מפוארת כזאת בכך שלא תאמין שנסלח לך. המשך הלאה אל הקריאה מלמעלה ילדי. המשך הלאה.