ראוי לי

האוהב [ומוצא הנאה רבה יותר ב]אב או אם יותר ממני, אינו ראוי לי. והאוהב [ומוצא הנאה רבה יותר ב]בן או בת יותר ממני, אינו ראוי לי. והלוקח את יתדו ואינו הולך אחריי, אינו ראוי לי. המוצא את נפשו יאבדנה, והמאבד את נפשו למעני ימצאנה. (מתי 10:37-39)

האם אתה "אוהב" את המתנה יותר מן הנותן? האם אתה מוצא הנאה רבה יותר במשפחתך מאשר במי שברא לא רק את רעיון המשפחה, אלא את משפחתך עצמה? "המשפחה כרעיון?" אתה שואל. כן, זהו דפוס עלי אדמות כפי שהוא בשמיים (מתי 6:10). המשפחה נבראה כצל של תחום השמיים שלי, משפחתי השמימית.

כיצד אם כן תעדיף את המשפחה שיצרתי בשבילך על פניי? האם אוכל לחשוף את שלוש סיבותיך העיקריות? לא שאיני מבין את החלטותיך להעמיד אותם מעליי, אף אם שלא בכוונה. אני יודע את לבך; גם הוא יצירה שלי.

#שלוש: אתה טוען שאהבתם היא אהבתי.
#שתיים: אבי ואמי מעולם לא אהבו אותי כראוי, לכן נשבעתי לעשות זאת נכון.
#אחת: אנחנו יכולים לגעת בהם, לחבק אותם, לחוש אותם, ולראות אותם.

אהבה היא גם משהו שבראתי כדי שתוכל להכיר אותי, את אופיי, ואת טבעי (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 13). אם אתה "מאוהב," אתה בי. אני אהבה. אם אתה בי, אזי אינך "בטעות." בחירת המשפחה מעליי היא טעות.

רק לאחר שהתחברת אליי כראוי, באהבה, רק אז תוכל לאהוב אחרים כראוי. שוב, אינך יכול לאהוב בלעדיי. אני אהבה. אינני יכול להיפרד מן האהבה. כל אהבה מכילה אותי. אני מגדיר את האהבה; אף אחד מרעיונותיך על האהבה אינו נכון בלעדיי.

הנה שלוש הדרכים העיקריות שלי לעזור לתקן את בעייתך.
#אחת: שוב בתשובה!
#שתיים: פתח את לבך (שכלך) אליי תחילה.
#שלוש: בלה זמן עמי כדי שתלמד כיצד לאהוב.

בקרוב, ובקרוב מאוד, ילדי, תבין שבזכות אהבתי אתה ראוי לי ולכל האהבה שאני מציע. אני מאוהב בך.