כסילים

לך מנגד לאיש כסיל, כי לא תמצא דעת בשפתיו. (משלי 14:7) מדוע אתה מעמיד פנים שהנחיתי אותך לבזבז את מילותיך, ילדי? אם התחכמותך הייתה באמת לכבודי ומבוססת על דבריי, היית מצליח במטרתך. מילותיך לא היו שבות ריקם. כיצד אני יודע זאת? שלי לעולם אינן שבות ריקם (ישעיהו 55:11)!

האם לא אמרתי לך שהליצן שונא תוכחה ולכן נמנע מחכמים (משלי 15:12)? מדוע, אם כן, אתה מתעקש להשליך את פנינייך לפני חזירים (מתי 7:6)? אעז לומר שאילו באמת ניסית לקדם את מלכותי, לא היית מאבד את שמחתך או את קור רוחך באמצע מאמציך לשכנע.

צפיתי שוב ושוב, כאשר ילדיי טוענים שרוחי פועלת, כשלמעשה אינני זה המניע אותם. מתוך תשוקותיהם שלהם, הם נכנסים לוויכוחים נסערים בענייני רוח עם אלה שאינם יכולים לראות. בתנאים כאלה, מילותיהם תמיד ישובו ריקות.

כדי ששירות כזה יישא פרי, עליי תחילה להסיר את הצעיף הנותר על עיני מי שאינם מאמינים (האיגרת השנייה אל הקורינתים 3:14). אם לא עשיתי זאת, תהיה "מבצע" לפני עיוורים ו"מטיף" לפני חירשים. אינני נמצא בקרבת סוג כזה של הפצה, מלבד כדי לרשום לפניי את טעויותיך.

האם הייתי אומר לך להתרחק מכסילים, ואז לגרום לך לרדוף אחרי כסילים? כאשר אתה עושה זאת, זה אינו יותר מבידור עבורם וכבוד שווא עבורך. האם אתה עוסק באיוולת כזו?

אני יודע ילדי; זה כואב ליישב את רגשותיך כאשר אתה מהרהר בכמה ויכוחים נלהבים ניהלת לשווא. ובכל זאת, עדיף לדעת עכשיו, מאשר לבזבז עוד מילים, הלא כן?

שמח רק בזאת, כי הענווה היא התכונה היחידה שתאפשר לך לשמוע את מה שאני אומר. אני נותן חן ללב הענו ומתנגד לגאה (איגרת יעקב 4:6 והאיגרת הראשונה של פטרוס 5:5, מתוך תהלים 138:6 ומשלי 3:34). אם תקבל את זה בענווה, אברך אותך.

חוץ מזה, זו אינה אלא תוכניתו של הרשע לשכנע אותך שהתווכחות עם משרתיו בענייני רוח תישא פרי. שאל אותי את מי משכתי אליי (יוחנן 12:32) ואומר לך. להם עליך להעיד. אחרת, מילותיך פשוט ישובו ריקם!