זרוע הבשר

הקשב לי, יקירי הקטן; הייתי רוצה שתתבונן במשה עבדי כדוגמה להשגחתי המוחלטת. גידלתי אותו כנסיך רק כדי שכתרו יישלל ממנו. הוא יהיה רועה בגיל שמונים, "גר בארץ נכריה." (שמות 2:22)

זה היה אז שקראתי לו למטרתו האמיתית, מטרתו שלשמה נברא. לאחר ארבעים שנה בגלות תוכניתי תתחיל, תתחיל באמת.

מדוע הפשטתי אותו מלבושו הנסיכי? כן, הוא רצח, אך תמיד ידעתי שיעשה זאת. זה מה שגרם לרצח שהיה צריך להסירו. זרוע הבשר הייתה צריכה להיות מוסרת, התשוקה לעשות כל דבר אחר מלבד מה שאני מייעד בחייו, וכך גם בחייך.

אם תעמיד פנים שכל מה שאתה רוצה לעשות חייב להיות רצוני, תשוטט במדבר. כדי לצאת, עליך להישאר קרוב אליי; עליך להישאר מחובר.

התוצר הלוואי של הסרת זרוע הבשר הוא ענווה וענוות רוח, ענווה וענוות רוח שמימית. מרוצח לעדות, "מה אם לא יאמינו לי או לא יקשיבו לי?" "מה אם יאמרו, 'לא נראה אליך יהוה?'" (שמות 4:1)

אנא הבן שהענווה שהנחתי במשה תונח גם בך. הוא כבר לא יהיה איש עם רצח בלבו.

כעת מוכן, מוכן לכל מעשה טוב, משה, איש שונה זועק, "הו יהוה, אנא שלח מישהו אחר שבידו תעשה זאת." (שמות 4:13) הוא כבר לא היה בטוח לחלוטין ביכולתו שלו. הוא כעת היה עבד מוכן לשימוש. זה היה בשלב זה שכלי הנבחר שלי היה מוכן באמת.

דע זאת ילדי; הכישרונות שיש לך הם ממני. האם אנשים שמו לב לתכונותיך, לדברים שהופכים אותך לטוב במה שאתה עושה? לא אבזבז את הכישרונות שהנחתי בך. אך אדאג שישמשו לשם כך שיצרתי אותך.

אם אתה משוטט בארץ נכריה כעת, אולי כדאי שתשמח. שכן כאן זרוע הבשר תילקח וחייך החדשים יובאו אליך. אינך צריך לחכות ארבעים שנה, עם זאת. הכנע לי עכשיו והיכנס לייעודך ילדי. זו מטרתך היקרה שנקבעה מראש.