ותר על הכול

רצוני הוא שתתפלל אליי תפילה זו. "ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו; לא לאיש הולך והכין את צעדו. יסרני יהוה אך במשפט, אל באפך פן תמעטני." (ירמיהו 10:23-24)

אדם אינו מכוון את צעדיו שלו. זוהי עוד תבנית בלתי משתנה שיש להכיר בה. וכמו עם כל התבניות המקראיות, ההיצמדות אליהן היא חיונית כדי שתשגשג בדרכיי. תבנית זו תתמלא, ללא תלות בהשתתפותך או בקלטך.

הנה, ילדי, אני הוא כל הטוב ואני שומר את דברי. ילדיי יתמלאו בשמחה. ילדיי יהיו נושאי פרי ופוריים.

כאשר אמרתי לך שיש לי תוכניות לשגשוגך, האם שאלתי אותך לפני שקבעתי אותן (ירמיהו 29:11-14)? האם אלה תוכניותיי או שלך? תוכניותיי הן יותר ממה שתוכל לבקש, לחשוב, או לדמיין (האיגרת אל האפסים 3:20). תוכניותיי הן הסיבה שנבראת. תוכניותיי הן המקום היחיד שבו תמצא את מטרתך האמיתית בחיים. זה לא יכול להיות בשום אופן אחר.

התחזק! קבל התגלות! זה לא יכול להיות בשום אופן אחר.

כן, יש צד מעשי ועליך להשתתף. אתה תשתתף או שאני אסיים את עבודתי בלעדי השתתפותך. בסופו של דבר תהיה מעורב, בין אם מרצונך החופשי ובין אם בשכנועי. ייסוריי משרתים תפקיד זה היטב.

מה חלקך? ותר על הכול אליי: כל תקווה, כל פחד, כל חלום, כל חרדה, וכל תשוקה. ותר על הכול!

הקשב לי. כשאתה מוסר לי הכול, אנו נעים קדימה באופן אוטומטי. אתה מבין? המסירה היא הגשמת חלקך בתבנית הבלתי משתנה הזו.

אם יש לך תקווה, שחרר אותה אליי. אז אוכל להפוך אותה לטובה יותר ממה שקיווית. כשתנסה בעצמך זה לעולם לא יהיה טוב מספיק. אינך יכול להתחרות בטוב שיעדתי מראש לחייך. כן, זו פעולת ה"מסירה" שממלאת את חובתך. אם לא תעשה זאת, אקח זאת בכל מקרה, ותהליך זה תמיד כואב יותר.

כן, אני הוא הצדיק ואני דורש את תשומת ליבך. אני הוא זה שעליך ליראה בהתפעלות ובהערצה. הבא הכול אליי ואז תראה את הטוב שתכננתי בעבורך, טוב שהוא יותר. כן, מה שאני מציע הוא יותר!