סבל מסיר חטא

מי ברא את גיא צלמוות (תהלים 23)? מי ברא את רעיון המוות עצמו? מי ברא את הרע לפיתוי? מי ברא ניסיונות גופניים ורגשיים? התעז, בריאתי, לגנוב את רעמי ולתת את הזכות לאחר. אני הבעלים של כל מה שבראתי, וזה כולל סבל. הוא שלי ועליך ללמוד עליו וממנו.

התכונן, כל מי שטוען שהוא אוהב אותי. סבלך נוצר, במישרין או בעקיפין, מחטא. שמע זאת! סבל מסיר חטא; הוא נועד לעשות זאת. יש המתעקשים על סבל בעודם ממשיכים לחטוא. האט את מחשבתך; אני יודע שיש לך שאלות. אני גם יודע על אי־הבנתך את דרכיי; דרכיי נעלות משלך (ישעיהו 55:9).

אני רוצה שתקשיב בעודי אומר זאת שוב. במישרין או בעקיפין, חטא גורם לסבל. ומה שקשה עוד יותר לבלוע הוא שבני המושלם סבל בעד חטאיך! זה מוכיח שאדם יכול לסבול בגלל מעשיהם של אחרים.

חשוב כיצד זה בא לידי ביטוי בנישואין, למשל. כמובן שחטאיך משפיעים על אחרים. כך גם לגבי הגוף, עמי, ישראל. כן, אני יודע שזוהי אחריות גדולה לחשוב שחטאך האישי משפיע על רבים, אך מוטב שתקבל זאת. זו מציאותי, והיא אינה משתנה.

אל תתנגד לי בעניין זה! אם בני נותר ללא חטא ובכל זאת סבל בגלל חטא, על אחת כמה וכמה אתה? אל תמשיג סבל במחשבתך כהרשעה, אלא חשוב עליו כקידוש. סבל מטהר.

קרא את מילות רוחי באיגרת אל העברים 2:10. "כי נאה היה לו, אשר הכל למענו והכל על ידו, בהביאו בנים רבים אל הכבוד, לשכלל את שר ישועתם על ידי ייסורים." כן, זו הנאתי להכיר לך את הסבל ולטהר ממך את הרע.

בעיניי אתה כבר לבן כשלג (ישעיהו 1:18), אולם, אתה עדיין מודע לחטאך. שכלך הוא שעדיין זקוק להיטהר. עליך להיות מסוגל לומר, בלי היסוס, "חקו אותי כפי שאני חוקה את המשיח!" (הראשונה אל הקורינתים 11:1) סבל בהחלט יעזור להביא זאת לידי מימוש.

אמור לי שאתה אוהב את דרכיי, את הדפוסים שבהם אני פועל, ואיך אני תמיד פועל ל"טוב" עבור הקרואים על פי מטרתי (האיגרת אל הרומים 8:28). האם תוכל לזכור שסבל הוא הדרך אל טובי? זהו כלי יקר המניב פרי. חבק את דפוסי; זה באמת לטובתך.