מגדל המשמר

ואני ביהוה אעלוזה, אגילה באלוהי ישעי. יהוה שדי חילי, וישם כרגלי אילות, ועל במותי ידריכני. (חבקוק 3:18-19)

הו אבא, הביאנו אל מגדל המשמר כפי שעשית לחבקוק. תן לנו לראות את תכניתך עבורנו מנקודת מבט גבוהה משלנו. האם חסדך יעניק לנו את הזכות לראות את הדרך שתוכננה עבורנו. הו, כמה אנו משתוקקים לרקוד על הגבהים עמך. הראה לנו את הדרך מלכי. מדוע חייב הבלתי־ידוע עדיין להיראות כה־מפחיד?

אתה מדבר אלינו על "זבח תודה" אבא (תהלים 50:5, תהלים 107:22). המציאות היא שגזרת שעלינו לעבוד אותך בתוך הכאב, ויתרה מזו, שדווקא בתהליך הזה מוסר כל כאב. תן לנו קנאה על־טבעית לתהליך הזה אבינו; עשה אותו מתוק לנו כל־כך, אף בעת שאתה מעצב את שכלנו (לבנו) באיזמלך. כך אמרת שאתה תשובתנו לכל דבר, מילוי ה"הבטחות הגדולות והיקרות" (פטרוס ב 1:3-4), ובכל זאת, עדיין יש לנו שאלות. גם זה חלק מתהליכך.

עלינו לעלוז ולהלל בציות לפקודותיך ללא תלות באופן שבו אנו "מרגישים". בזה אנו זועקים לחוזקך, אבינו האביר. אפילו הקנאה להללך דרך סבלנו באה ממך. לאן עוד נוכל ללכת, אבינו? רק אתה יכול להגדיל את אהבתנו אליך, ואנו מתוודים כמה עוד ממנה אנו זקוקים לה.

זהו השכל שנתת לנו ורק אתה יכול להגדיר אהבה. לאן עוד נוכל ללכת, אבינו? למד אותנו לאהוב אותך ללא מאמץ, ובכך, תן לנו לחוות שברים משמחת ישועתך עד שנהיה שלמים, גמורים, חסרי כל דבר טוב (יעקב 1:4). ממגדל המשמר שבמצפוננו אנו מחפשים אותך בכל רגע ורגע מדי יום. היה משואתנו, אבא. הראה לנו את הדרך.