קפוץ

חלקך הוא לקפוץ ולהמשיך לקפוץ. קפוץ אל זרועות מי שיודע, מי שברא אותך עם ייעוד. קפוץ אל ייעוד שהותאם, לא רק "בשבילך," אלא נברא "אתך." לעיתים כה קרובות אנו מתנהגים כאילו נמשכנו מעפר, ורק אז נשקלים למען מטרה. אין דבר רחוק יותר מן האמת. נפשך וייעודה צמחו יחד, לא בנפרד.

קרא את ירמיהו 51:19-23 והכר בתבנית השוררת בו. הנה היא: "אתך!" כן, נבראת עם מטרה; זה "אתך" כשותפו הוא ממלא את ייעוד היקום. איזו מציאות בעלת עוצמה אינסופית ומכניעה עד עמקי הלב!

ייעודך נארג בתוך הדנ״א שלך. ואף על פי כן, רובכם נמנעתם מגילויו. נראה כה קל יותר לחיות בקטנות. כן, החזון המושתל של אביך האוהב אינסוף עבור חייך זמין לגישה, אך עליך להעדיף "מזון מוצק על פני חלב" אם תרצה לצעוד אל ייעודך (קרא הראשונה אל הקורינתים 3:1-3).

והיינו מחסירים אם לא היינו מזכירים שיהוה מתכוון שתקפוץ אל האש כדי למצוא אותו. כן, דרך האש תמצא את חזונך (קרא דניאל 3:14-28). האם אתה חושב ששדרך, משך ועבד־נגו מתחרטים על החלטתם לבטוח ביהוה? "אלוהינו אשר אנחנו עובדים יכול להצילנו מכבשן האש הבוער." (פס׳ 17) ואף על פי כן, רבים מכם נוטים לחוש את חום הלהבות ולברוח או להשתחוות אל ה"אל" הכוזב של הנוחות. יהוה מעדיף שתקפוץ אל האש!

המשך לקפוץ, המשך להושיט יד, והמשך להאריך את התנהגותך המודעת, כדי שתדע בדיוק לאיזו מטרה נבראת! בקרוב מאוד רשת הביטחון היחידה שתזדקק לה תהיה שמיעת פקודתו לבוא (מתי 14:28-29). ברגע שתדע ותבין את מטרת אש יהוה, הצעד על המים כדי ללכת יהיה חוויה מרגיעה ומשלימה, אחת שבה אתה קופץ כדי להגיע, ולא קופץ כדי שיתפסו אותך.

יש לך ייעוד, אהובי; זה ודאי כמו נשימתך. בקש מאביך שיגלה אותו. בקש ותקבל, כדי ששמחתך תהיה שלמה. (יוחנן 16:24)