כל העניין

״סוף דבר הכול נשמע: את שדי ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי את כל מעשה האביר יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע.״ (קהלת 12:13-14)

נבראת בצלם יהוה וכדי לשמור את מצוותיו. ניסיונך הבשרי ל״בחירה חופשית״ יסתיים תמיד במוות מבחירתו, בדיוק כמו בגן עדן. כל חובתך היא לציית ליהוה, מוות של העצמי שאמור להיות הבחירה היחידה, בדיוק כפי שהוצע בגן גת שמנים!

זה ישנה אותך לצלמו, לאיש מושלם [שלמות], למידת קומתה של מלוא המשיח (האיגרת אל האפסים 4:13). ואל תחשוב שזו גאווה שאתה קרוא למקום נעלה שכזה; אתה יורש משותף עם המשיח (הרומים 8:17). והוא חשב זאת למקובל לחלוטין, ואף יותר מכך, נצטווה להיות כמו אביו.

אל תיתפס, אהובי; יהיה מוות בכל מקרה. השאלה היחידה היא האם תכרע מרצון או תיאלץ.

תהי בכם המחשבה הזו אשר הייתה גם במשיח ישוע, אשר בהיותו בדמות האביר, לא חשב לשלל היותו שווה לאביר, אלא רוקן את עצמו, ולבש דמות עבד, ונהיה בדמות בני אדם. ובהימצאו בצורתו כאיש, השפיל את עצמו ונעשה ציית עד מוות, אפילו מות היתד. ועל כן גם האביר רוממו מאוד, ונתן לו את השם אשר מעל כל שם, למען בשם ישוע [יהוה מושיע] תכרע כל ברך, אשר בשמיים, ואשר בארץ, ואשר מתחת לארץ, ותודה כל לשון כי ישוע המשיח הוא האדון, לתפארת שדי אבינו. (האיגרת אל הפיליפים 2:5-11)

עם ההודאה הזו על שפתיך, הבה נשוב אל הגן הראשון ונשאל את עצמנו, ״האם ניתנו להם בחירות או ציוויים?״ דוגמתו של ישוע בגן השני, וכן המילים הנועזות הללו, יכולות לסייע לך עם התשובה. ״אם תאהבוני שמרו את מצוותיי.״ (יוחנן 14:15)

עליך ליישב את התשובה הזו בתוכך, אחת ולתמיד, ואז עליך לחיות לפיה! תהי בכם המחשבה הזו אשר הייתה גם במשיח ישוע. המלכות שבפנים (לוקס 17:21) היא מחשבת המשיח בתוכך (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 2:16). זוהי מסקנת כל העניין.

אם יש לך עיניים לראות ואוזניים לשמוע, קרא זאת בקול: ״לא נועדתי מעולם לחשוב בעצמי, אלא רק שתהיה בי מחשבתו.״ זה ישנה כל היבט בחייך. ואל תטעה, החיים, כל כולם, כל חובתם, נחיים תחילה בשכל! ואם תהיה מוכן למסור את רצונך, ניתן לחיות אותם עם שכלו, המשיח בך, תקוות הכבוד. (האיגרת אל הקולוסים 1:27)

נשמתך, מצפונך, חיים לנצח, ולאלה המצייתים במקום להתעקש שיש להם בחירה, ה״נצח״ הוא עונג טהור. האחרים, אלה שנאלצים לכרוע, שמצפונם צרוב (האיגרת הראשונה אל טימותיאוס 4:2), יכירו בעל כורחם בכבוד יהוה, אך יחיו לנצח בהיעדר נוכחותו. גיהינום של ממש!

לשלמה, מחבר קהלת, היה הכול. היה לו כל מותרות שהעולם יכול להציע, כל עושר התחום הגשמי. וכיצד השפיעו הקשרים החזקים הללו על המתנה היקרה ביותר הזו של האב? זה הפך את חוכמתו להבל. חשבון נפשו הסופי, תשובתו; מסקנתו לכל העניין; ירא את שדי ושמור את מצוותיו. כל השאר הוא ״הבל״!

״הבל הבלים,״ אמר קהלת; ״הבל הבלים הכול הבל.״ (קהלת 1:2) התוצאה של ״בחירה״ ללכת נגד מה שיהוה מצווה: הבל!

וכך, שוב, אם יש לך עיניים לראות ואוזניים לשמוע, קרא זאת בקול: ״אם אוותר על הרעיון שיש לי זכות למחשבותיי שלי, ציותי יאפשר לי להיות כל מה שנועדתי להיות; אשיג את השכל הקדוש.״ זה בדיוק מה שבריתו (חוזה שכלי חד-צדדי עם בני אדם נפולים) מבטיחה, אהובי.

כאשר כל ההבל נשטף, מלכות יהוה תתבטא בקודש הקודשים של שכלך. תהיה לו שליטה מוחלטת על כל מחשבותיך. התוצאה: מצפון ללא חטא (האיגרת אל העברים 9:14)! זוהי, אהובי, מסקנת כל העניין!

לכל ידידינו האהובים שנסעו עמנו,

תודה לכם שיצאתם למסע ההרהורים הזה אל המלכות שבפנים.

מייקל וג'פרי

נ.ב. ה״זה״ ״אינו״ הושלם; שוב אל #001 הרחום וצללו עמוק יותר!