ללא חרטות

כל מחשבה אומרת משהו, ויש רק אחד הקובע את משמעותה של כל מחשבה. ”האם שופט כל הארץ לא יעשה משפט?“ (בראשית 18:25)

אנו מתפללים שלמדת היטב מגוף היצירה הזה, ושתמשיך לעשות כן. ליבת זמננו יחד הייתה לעורר אותך לשאוף אל שכל המשיח (הקורינתים א 2:16). תקוותנו היא שההתקדמות אל המטרה לזכות בפרס ההוא (הפיליפים 3:14) תהפוך עבורך לחמצן. תחילה אתה לומד שעליך, ואז כיצד אתה מסוגל, לשבות כל מחשבה אל הציות למשיח (הקורינתים ב 10:5). זה חייב להפוך טבעי עבורך כמו הנשימה.

מסע זה מסוכם היטב ברומים 12:2; ”אל תתעצבו לצורת העולם הזה, אלא הִשתנו על ידי התחדשות שכלכם!“ עם זאת, אנו מתקדמים, ואנו עושים זאת ללא חרטות. באמת, ללא חרטות; במקום זאת, אנו קוצרים את הפרי החי של מה שלמדנו יחד.

אין עוד געגועים משאלתיים, ”אילו יכולתי פשוט לחזור ולשנות את העבר“, או ”אילו יכולתי לעשות זאת מחדש“. מחשבות רעילות אלה רק מזינות דשן רע לתפיסות שכל כבר פגומות באופן קטלני ומותנות מראש. שום פרי טוב לא ייצא מכך!

חרטות מזלזלות בריבונות יהוה! הן אומרות שהטעויות לא נועדו לטובה, ובכל זאת הוא אומר שהכול פועל יחד לטובה… (הרומים 8:28). ספקות אלה חושפים שכל שטרם התפתח אל ייעודו הרוחני. הן מציגות שכל שטרם הכיר וקיבל את האמת הנצחית הזו: ”אילו לא עברתי את זה, לעולם לא הייתי יכול לדעת את מה שאני יודע עכשיו.“

אל תתנגד לאמת הזאת; יהוה מסובב את היקום על פי מציאות זו. הוא עיצב זאת במיוחד כך שהטעויות, החטאים המכוונים, והבורות, כל זה תוכניתו; וכל זה מושלם.

הבה תראה, בעוד כל האנושות הייתה רק עפר, הוא הכריז את הסוף מן ההתחלה, ומזמנים קדומים דברים שטרם נעשו, באמרו: ”עצתי תקום, ואת כל חפצי אעשה.“ (ישעיהו 46:10) כן, שדי ראה את כל אשר עשה, והכריז שאכן היה זה טוב מאוד (בראשית 1:31), אף כשידע שהחטא בא בדרך (בראשית 3:6-7).

כל הדברים יפעלו לטובה, כי הוא הכריז את הסוף מן ההתחלה, ובסופו של דבר, שכל המשיח בך.

זה תמיד היה כך, אך אולי דווקא ברגע הזה, תוכל להכיל טוב יותר אמת פשוטה אך עמוקה. אתה בדיוק במקום שבו אתה אמור להיות, אהובי. מנקודת מבטו של יהוה, נקודת המבט היחידה החשובה, אין ”צירופי מקרים“; אין ”מזל“; אין ”טעויות“. הכול אושר לפני שאי פעם היית קיים, והוא הכריז את הסוף מן ההתחלה ואמר: ”הכול טוב מאוד.“

ללא חרטות, אהובי. ללא חרטות.