לאן מובילות כל הדרכים?

בצורות שונות, שמעת שאומרים: ”כל הדרכים מובילות לשמיים.“ נקודת המבט ההומניסטית הזו, כשהיא מבוטאת מחוץ ל”כנסייה“, אינה עניינה שלנו. אך בתוך גוף המשיח, הקהילה, סוג כזה של גיוון (דרכים רבות) הפך לאחדות החדשה. למעשה, זהו רק ציפוי הסוכר על אדישות אנושית המוסתרת תחת דגל ”להיות הכול לכל אדם“ (הקורינתים א 9:19-23).

אך, בקריאה רועמת, הבה נזכיר לך שזה בדיוק מה ששאול הזהיר מפניו; הוא הזהיר מפני היישום השגוי של תורה כזו. ”אך אני חושש שכשם שחוה הוטעתה בערמומיות האויב, כך שכלכם עלול איכשהו לסטות מדבקותכם הכנה והטהורה למשיח. כי אם מישהו בא אליכם ומטיף ישוע אחר מישוע שהטפנו, או אם אתם מקבלים רוח אחרת מהרוח שקיבלתם, או בשורה אחרת מזו שקיבלתם, אתם סובלים זאת בקלות רבה מדי.“ (הקורינתים ב 11:3-4) אל תסבלו שקרים המכוסים תחת שלט של אחדות בתוך גיוון; קומו וקראו, ”אני פונדמנטליסט!“

עם זאת, בקרב אלה המתוודים על ”ישו“, מכיוון שהוויתור הפך להיות שכל הדרכים מובילות לשמיים, כל זרם סלל את דרכו שלו, ומכריז שכל דרך שבה הוא הולך תספיק. ”אלוהים יקבל את כולם“, גם אלה המטיפים תורה אחרת, המטיפים ”ישו“ אחר. ובכל זאת, אפילו ישוע עצמו לא בא עם תורתו שלו (יוחנן 7:16).

כדי לעבור בדרך הצפופה הזו, על האדם להתכחש לציוויים כגון: ”צרה הדרך המובילה לחיים, ורק מעטים ימצאו אותה.“ (מתי 7:14) ועליהם להיות אדישים לאמיתות כגון: ”כי רחב השער ורחבה הדרך המובילה לאבדון, ורבים ההולכים בה.“ (מתי 7:13)

עליהם גם להתעלם מהמצווה הראשית, שהיא להוכיח את אהבתך לעליון על ידי שמירה ממשית על ציוויו. ”יהוה ימול את לבבכם [מרכזי השכל] ואת לבב זרעכם, למען תאהבו אותו בכל לבבכם ובכל נפשכם, ותחיו; שוב תשמעו בקול יהוה ותשמרו את כל ציוויו; הדבר קרוב אליך מאוד; הוא בפיך ובלבבך למען תשמור עליו.“ (דברים 30:6, 8, 14) ישוע, מכיוון שלא לימד את תורתו שלו, לימד באותה הדרך; ”אם אתם אוהבים אותי, שמרו את ציוויי.“ (יוחנן 14:15) זה כמובן מניח שאתם באמת יודעים מהם!

”קומי, האירי, כי בא אורך, וכבוד יהוה זרח עלייך. הנה, חושך מכסה ארץ וערפל עמים, אך יהוה זרח עלייך וכבודו נראה עלייך. גויים ילכו לאורך, ומלכים לנוגה זריחתך.“ (ישעיהו 60:1-3) ההארה הזו אינה למען האדישים. היא למען אלה האוהבים את יהוה בכל מה שהם. אולי אתה? או שמא נהנית מתורת ”הדרכים הרבות“; אולי פשוט לא ידעת. אבל עכשיו אתה יודע!

אל תקנה את הז'רגון, את תורות ”האני“ המרצות של בני האדם. הבלבול נובע מהישענות על ”העצמי“, הכוח (האל) של העולם הזה; זו הישענות על בבל (בלבול). במקום זאת, היה פונדמנטליסט; רק תורה אחת מותרת בדרך הצרה. רק דרך אחת מובילה לשמיים. שמו יהוה; הוא אינו משתנה (מלאכי 3:6).

זהו עניין רציני, אהובי. והיום אתה יודע; יש רק דרך אחת. ”בראשית ברא יהוה את השמיים ואת הארץ.“ (בראשית 1:1)