כור החרס

״אמרות יהוה [מצוות, דיבור, הגיג] אמרות טהורות, כסף צרוף [מטוהר] בעליל לארץ, מזוקק שבעתיים.״ (תהלים 12:6) אמור זאת, ״מילים, מילים, מילים, מילים.״ מילות יהוה הן הנתיב למחשבה קדושה, מפת הדרכים לדרך הצרה המובילה לשלמות. הן האזמל המל את שכלך, חושף את מחשבת המשיח שבתוכך. שכן דבר האביר חי ופועל [עוצמתי]. חד מכל חרב פיפיות, הוא חודר עד להפריד בין נפש לרוח, בין פרקים ומוח עצמות; הוא שופט [מבחין] את מחשבות הלב [השכל] וכוונותיו [כוונות המוח]. (העברים 4:12)

ברוב הפעמים שבהן אנו מוצאים אזכור כסף בכתובים הוא משמש ככסף לקנייה או לגאולת חפצים או חומרים שונים. בגלל הנפילה, כל מה שבמצפונך נותר במצב נפול (בלתי מזוקק) עד שייגאל על ידי יהוה. ברמה העמוקה ביותר מצבך הנפול מתקיים בזכות התפיסות השגויות של אהבת יהוה, שחייבות להיגאל, או במילה אחרת, להיטהר, עד שרק הצורה הטהורה והאורגנית של האהבה היא כל מה שתקבל. דברו, המטוהר ככסף שבע פעמים, הוא הנתיב לגאולה הזו.

הארץ מייצגת את השכל המשותף של בני האדם שבו כל אדם הוא מחשבה בודדת, וכל המחשבות הנאספות יחד כמכלול הן הקהילה. הכור הוא זה שמטמיע ו״מעבד״ כל מחשבה העולה אל התודעה. חום הכור הוא המהומה והסבל, ובהכרח ההרשעה והתשובה המסירות את הסיגים. מילותיו נטהרות בכור חרס, שכלי בני האדם החשופים לחום עז. התוצאה היא קדושה טהורה, מחשבת המשיח שבך.

שבע פירושה שלמות. ביום השביעי הוא נח, הוא השלים את מלאכתו. טיהור תודעת האדם (העברים 9:13-14) הוא תהליך שיהוה מצווה עליו; תוכל להיות בטוח בדבר הזה, שמי שהחל בך מעשה טוב ישלימו עד יום ישוע המשיח. (האיגרת אל הפיליפים 1:6) ואותו יום השלמה הוא האלף השביעי.

אתה כור החרס אהובי. מצפונך הוא המקום שבו חיים חייך כולם, וזהו בדיוק הדבר שיהוה מתכוון להשיב למצב שאותו התכוון מלכתחילה, אחדות עמו. שכל אחד, לשון אחת, דיבור אחד, גוף אחד, קהילת מחשבות כולן בהתאמה מושלמת עם יהוה עצמו. שכלך יטוהר ככסף המזוקק שבע פעמים. אז, אל תבוז לחום שבתהליך. גוף אחד ורוח אחת, כשם שנקראתם בתקווה אחת של קריאתכם; אדון אחד, אמונה אחת, טבילה אחת; אביר אחד ואבי הכול, אשר מעל הכול, ובכול, ובכולכם. (האיגרת אל האפסים 4:4-6)