יום 286

בעליל

מסר זה תורגם אוטומטית ועלול להכיל טעויות.

להמיר את מה שמספק ברגע הנתון, ללא קשר לאמת מבוססת, הייתה דרכה של האנושות מאז ומעולם. סחר של עובדות בתמורה לרגשות מפוזר לאורך כל תולדות האדם. זה מסתכם, בעליל, בחוסר יכולת להאמין ביהוה ובריבונותו, וכך חושף חוסר אמון קדום בו, בשיטותיו ובמצוותיו. יש מחיר כבד לשלם, פיזית ורוחנית, על מחסור זה באמונה.

חוסר אמונה מזקין את האדם רוחנית תחילה, ואיננו מתכוונים שהוא מבשיל אותו. הוא הופך אותו לזקן, במובן של ניוון. וכיצד זה משפיע על חייו הרוחניים? זה לוכד אותו באותן תורות רעות שגרמו למחלה מלכתחילה. במונחים מודרניים היינו אומרים זאת כך: "אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים."

וכפי שלמדת כה פעמים רבות בהרהורים אלה, הצל הפיזי תמיד משקף את המציאות הרוחנית. יש דפוס המלווה את בחירות חוסר האמון וחוסר האמונה באני־הווה הגדול; הוא נקבע בגן והוא מוביל אל מוות ועמל! "כי ביום אכלך ממנו מות תמות." (בראשית 2:17); "ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה כל ימי חייך." (בראשית 3:17)

אתה יכול להתנגד לאמת הזו, אך לבעוט נגד הדרבן הוא לשווא (מעשי השליחים 26:14). העצוב הוא שההיסטוריה לא תרפא את הסוגיה הזו עבור האנושות. זו חייבת להיות בחירה אישית, לא היסטורית. כל עמל האדם לפיהו, ואף נפשו לא תמלא. (קהלת 6:7)

אילו ההיסטוריה יכלה לעשות זאת, דוגמת קין ומאמצו שלו שהניב פרי רע הייתה מלמדת אותנו את הלקח הזה (בראשית 4:3-7). במקום להקשיב לאזהרה; "לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו," (פס' 7) הוא השקה את האדמה בדם אחיו. לכן נאמר עליו ארור "מן האדמה" (פס' 11) אשר תוסיף לעד להניב פרי רע (בראשית 4:10-12).

אילו ההיסטוריה יכלה לרפא אותנו, יציאת מצרים הייתה מלמדת אותנו לקח. ארבעים ושתיים מחנות נקובים בשמם בבמדבר 33 (בתוספת 17 נוספים הנזכרים במקומות אחרים בתורה), כולם תחנות עצירה לפני חציית הירדן. הרבה הקמה ופירוק לאורך 40 שנה, כל אותן שנים ותחנות נוספות בגלל חוסר אמון ומשום כך, אי־ציות. מי נשבע האביר כי לא יבואו אל מנוחתו? הוא דיבר על אלה שלא ציית לו. כך אנו רואים שלא יכלו להיכנס אל מנוחתו כי לא האמינו. (העברים 3:18-19)

בעליל, ידיעת ההיסטוריה אינה משנה. הדפוס נמשך; ואתה משתתף בו. ייתכן שאתה חווה זאת ממש עכשיו, הפיתוי לבחור ברגשות על פני עובדות; סיפוק ברגע על פני אמת ומציאות; אי־ציות המוביל אל מוות ועמל על פני אמון בריבונותו.

התרופה נמצאת גם היא בך. זוהי בחירה שאתה יכול לעשות היום, בחירה להאמין בכל דבר בנוגע אליו. חלק גדול מהאמונה לעשות זאת הוא מתנה שכבר הופקדה בך. החלק האחרון הוא בחירתך. וההזדמנות עולה כאשר רגשותיך סותרים את אמונתך.

בחר היום את מי תעבוד; עובדות או רגשות? אנו, מצדנו, נכריז כפי שנצטווה; "אני אעבוד את יהוה!" (יהושע 24:15) "פנו אל תוכחתי, הנה אביעה לכם רוחי, אודיעה דברי אתכם." (משלי 1:23)

© סדרת הרהורים Suffer Well