שקול זאת

"ובלי משל לא דיבר אליהם, אך כאשר היו לבדם, ביאר את הכול לתלמידיו." (מרקוס 4:34)

הוא הוליך את "החיים" שיש לחקות. כל תבנית שישוע הפגין במילותיו ובמעשיו הייתה מדריך לשלמותנו. מתוך כך, כשאנו בוחנים מקרוב את שירותו, זה שבסופו של דבר יגיע להמונים, אנו שמים לב לדבר מוזר לתחושותינו. הוא התרחק בעקביות מהקהלים (מתי 15:38-39), ובחר במקום זאת לגלות את הדברים העמוקים ביותר על עצמו ועל אביו בסביבות האינטימיות ביותר, למעטים נבחרים.

ואחרי שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, את יעקב ואת יוחנן אחיו, והעלה אותם לבדם אל הר גבוה; ונשתנה לפניהם. פניו זהרו כשמש, ובגדיו נהיו לבנים כאור. (מתי 17:1-2)

כדי לשנות את העולם התרחק מהקהלים. מנוגד לאינטואיציה שלנו בהחלט, ובכל זאת זו הייתה הנוסחה שבה השתמש כדי להשפיע על ההמונים. מעניין! גם כאשר דיבר לקבוצות גדולות יותר, משלים היו השיטה שבחר. אך תמיד שמר את גילוי הסודות העמוקים יותר, סודות המלכות, למעטים נבחרים. והתלמידים באו ואמרו לו, "מדוע אתה מדבר אליהם במשלים?" הוא ענה ואמר להם, "כי לכם ניתן לדעת את סודות מלכות השמיים, אך להם לא ניתן." (מתי 13:10-11)

שאל את עצמך מדוע. סדרי יום מתוכנתים מראש של בני אדם גרמו לעיתים קרובות לכך שנטעה בגישה של "עלינו להציל את העולם." אנו בודים משימות שקבענו לעצמנו, מאמינים שכולם "חייבים לדעת." לישוע מעולם לא הייתה תפיסה כזו.

קח רגע ושקול מה מגלים מתי 4:34 ומתי 13:10-11? "לכם [המעטים] ניתן לדעת; להם [ההמונים] לא ניתן; כאשר היו לבדם, ביאר את הכול."

ישוע מעולם לא חשש שמישהו שאביו בחר יאבד. כאשר הייתי עמם בעולם, שמרתי אותם בשמך. את אלה שנתת לי שמרתי; ואף אחד מהם לא אבד מלבד בן האבדון, למען יתקיים הכתוב. (יוחנן 17:12)

זאת מכיוון שישוע הובטח שאם ישפוך את דמו, כל מי שהאב התכוון שיבוא יבוא. ודבר האב היה כל מה שהוא אי־פעם נזקק לו. לכן יכול היה להתמקד במעגל פנימי קטן בלהט אינטימי, ולעיתים, אף בשלושה בלבד מקרוב יותר. אותם כמה כוחות עוצמתיים; אנשים ונשים מנוסים ובוגרים אלה, הפועלים במלוא כוחו של יהוה, היו נבדלים מההמונים שכמעט לא היו מוכנים לקבל דבר מעבר למשלים. משהשתכנעו לגמרי, יכלו להשפיע על אחרים שהיו קרובים אליהם. וכך זה ימשיך הלאה.

גם לך הבטחה זו, אהובי, בעבור משפחתך; חבריך; וקהילתך ואומתך; וכל מי שנבחר ייגאל. הדבר נקבע לפני יסודות העולם (האפסים 1:4).

שים לב מדוע אתה מנסה כל הזמן "להציל את העולם," בעוד עולמך הפנימי שלך (מצפונך) נאבק בשאלה מי יהוה באמת בעבורך. דע שנקראת להיות "עד" לו ועליו. כיצד תוכל לייצג אותו כראוי בכל עניין הנוגע לחיים ולקדושה אם אתה דו־נפשי באמונותיך, בדבריך ובמעשיך? כמובן שנשמע מגוחך לחשוב אחרת, ובכל זאת, אתה משרת בעודך לא מתוקן!

עבוד את ישועתך (שכלול מצפונך), ואז אולי הוא יאפשר לך להעיד באמת בעבורו. שכל שבור אינו יכול להוביל, ועיוורים רק מובילים עיוורים אחרים לבורות (לוקס 6:39).