חוכמת העולם

שמעת זאת נאמר בדרכים שונות, "מעל לכול: היה נאמן לעצמך." ומה הכוונה בחוכמת עולם זו? האם היא נועדה לרמז שאם משהו "מרגיש" נכון, אז הוא נכון? ומה הופך דבר לנכון, או לשגוי לצורך העניין? האם זה עניין של "לעצמך"? או ששדי הוא שקובע זאת?

מילות חוכמה אלה מגיעות מפוֹלוֹניוּס במחזה המלט, מערכה 1, תמונה 3. וכמובן, פולוניוס הוא רק קול בדיוני של שייקספיר, בן אדם. הנה כמה "מילות חוכמה" נוספות מאותה תמונה. אם הן חכמות, מה הופך אותן לכאלה?

· אל תיתן למחשבותיך לשון...
· אך אל תקהה את כפך בבידור...
· תן לכל אדם את אוזנך אך למעטים את קולך...
· קבל את ביקורת כל אדם אך שמור את שיפוטך...
· כי הלבוש לרוב מכריז על האיש...
· אל תהיה לא לווה ולא מלווה...
· כי הלוואה לרוב מאבדת גם את עצמה וגם את החבר...

כעת, קח בחשבון שיהוה הכריז שלב האדם הבלתי גאול (מרכז השכל) הוא "רמאי ונואש מכול." (ירמיהו 17:9) ואז שקול שהדבר עצמו המתנגד לציות למצוות יהוה הוא, "היה נאמן לעצמך." האם תוכל לבטוח בעצמך, בשייקספיר, או באיזה אדם שהוא? או שמא מוטב לך לדעת מה יש למורה לומר? "אם תאהבו אותי, שִמרו את מצוותיי." (יוחנן 14:15) מצוותיי! ארור האיש הבוטח באדם; ברוך האיש הבוטח ביהוה. (ירמיהו 17:5, 7)

איך אתה "מרגיש" לגבי זה? זה שחור ולבן, לא כן? בטח ביהוה ושמור את מצוותיו. אלה אינם מעשים המבוססים על רגשות או על חוכמת האדם, אלא על אמת בלתי משתנה.

"היה נאמן לעצמך?" אולי תשקול לומר בקול את הדברים הבאים, ולהכריז הכרזה שתשמור אותך לעד מלבטוח ב"עצמך": "עצמי, עליי לומר לך שאיני יכול לבטוח בך. אבי שדי אמר לי פעמים רבות, לאורך דברו, שאתה מעוניין רק בתשוקתך (רצונך) האישית. ושלעולם לא תתאים את עצמך לסטנדרט הקדוש 'כי מחשבת הבשר היא איבה לשדי; כי אינה נכנעת לתורת שדי, ואף אינה יכולה.' (הרומים 8:7) עצמי, עליך למעט כדי שרוח יהוה, דרך חיי בנו, תגדל בתוכי (יוחנן 3:30). שלום עצמי; אינך רצוי כאן עוד!"

אל תחשוב זאת לשטות, אהובי. כך נראה צעד רב עוצמה לעבר האור, ולהשאיר מאחור את כל מה שהעולם עשוי להציע.

והנה מחשבה אחרונה לשקול; כל "מילות חוכמה" מפולוניוס שהן אמת, הן כך רק משום שהן מייצגות את דבר יהוה. לאדם בפני עצמו, ללא שדי, אין חוכמה להציע לאנושות. "ארור...! ברוך...!" זה כה פשוט!