מבט לאחור

בלכתנו, אנו גדלים, ואנו סוללים דרך. -מייקל דיוויד בייטר הבן

מגיע רגע שבו אתה מבין שהקצה שעליו עמדת פעם, אותו סף שבו נואשותך המוחלטת ונחמת יהוה חברו ידיים, היה רק ”קצה אחד“, כי קצה חדש הגיע. עמדת בייסורים, מאמין שזה לעולם לא יוכל להיות קשה כל כך שוב. אבל אז, הנה זה שוב, קצה חדש עם נסיבות חדשות, וכאב ישן זה. חשבת שגדלת, בגרת, והשגת תובנה רוחנית עמוקה יותר. אבל, ברגע אחד, נכית שוב מהתחלה.

למרבה המזל, ברגע שאתה מזהה את הדפוסים; באמת הם כל מה שיש לך. אתה מבין שעליך להישאר שקט בעודך מתנדנד על קצה חדש זה. אתה נאבק עם זיכרונות החרטות שהיו לך מנקודת השבירה האחרונה; ”אני לא רוצה לחשוב את זה שוב; אני יודע מה זה אומר לך, אבי.“ אתה מתכוון שלא לעשות מהלכים פזיזים, שום טעויות רגשיות. אינך יכול להרשות לעצמך להחליק. ”אל תתן לי ליפול, אבי,“ חוזר לעתים קרובות בשתיקתך.

אתה מהרהר בניצחונותיך הקודמים, זוכר כמה חזק הרגשת אחרי שהתגברת. איכשהו ציפית שהכוח שרכשת יהיה קבוע יותר, לא רק חץ חדש באשפתך, אלא קשת חדשה. אבל המשבר החדש הזה נראה כמנצח את ההארה שהושגה מניצחונות העבר. אתה תוהה אם באמת למדת משהו. ספקות נכנסים; ”האם אני שוטה? האם משהו מהאמונה שאני טוען לה אמיתי בכלל? האם אתה אמיתי, אבי; האם אתה כאן?“ אתה מתבייש במחשבות אלה, אך אם לא תתמודד איתן, אותו ידיד ישן, היגון, בקרוב ישוב.

מדוע הרהור כמו זה אפשרי במידה מסוימת אחרי שכה רבים אחרים ביטאו את הכוח שיש לנו להתגבר? התשובה עמוקה בפשטותה, קדושתו כמובן. הקדושה שנשיג מ״מוות“ חדש זה גדולה בהרבה ממה שהשגנו מהקצה האחרון שעמדנו עליו. וכל קצה חדש הוא אבן זיכרון חדשה בדרך אליו, תזכורת להבטחותיו ולנאמנותו (יהושע 4).

”כלומר, גם כשאני חושב שלמדתי להיות ”בלתי-נעלב“ וטהור שכל, קריאתך הגבוהה טהורה עוד יותר? ולא רק זה, אלא שכל קצה יוצר בי משהו יפה וחדש, אפילו כשזה גורם לי להרגיש שכעת נכשלתי בתחום שחשבתי פעם שכבשתי? גם אם זה גורם לי להרגיש ששכחתי את כל מה שלמדתי בעבר?“

זה נכון, אהובי. מוות, מוות, ועוד מוות הם הדרך אל קדושתו. גילום הכוח: הוא נשלם בחולשה (הקורינתים ב 12:9).

החזקנו אותך לאמת מידה קדושה. אנו יודעים שדפוסים מאירים, ומה שהם הפיקו בתוכך, מעורר השראה. מילה זו נועדה להזכיר לך שכאשר תגיע למקום שבו תוכל רק לזעוק, ”אני לא יכול לעשות זאת!“ זה הרגע שבו אתה במקום הבטוח, המובטח, המפואר וההופך ביותר האפשרי; אתה בכף ידו של יהוה—במהות הטהורה של קדושתו.

אתה תצליח. הוא הכול מה שהוא טוען שהוא. תצור שלום שלם למי שרוחו נשענת בך, כי בך בטח. (ישעיהו 26:3)