קבלה

ותאמר לו אשתו, ”עודך מחזיק בתומתך? ברך אלוהים ומות!“ ויאמר אליה, ”כדבר אחת הנבלות תדברי. הגם את הטוב נקבל מיהוה ואת הרע לא נקבל?“ בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו. (איוב 2:9-10)

”את מי ילמד דעה, ואת מי יבין שמועה? גמולי מחלב, עתיקי משדיים?“ (ישעיהו 28:9)

הבוגרים שלי מבינים. איוב הבין. ברצוני בגדילתך, עליי להעביר אותך מהזנה בחלב עוללים לאמונה בוגרת יותר.

כי כל השותה רק חלב, אינו מנוסה בדבר הצדקה, כי עולל הוא. אך המזון המוצק שייך לבוגרים, כלומר, לאלה שמתוך הרגל אימנו את חושיהם להבחין בין טוב לרע. (העברים 5:13-14)

אני יהוה; רצוני שתוכל ”להבחין בין טוב לרע“. אולם, זה לא רק שעליך להבדיל טוב מרע; כמאמין בוגר עליך גם להכיר בכך שאני יוצר הטוב והרע כאחד.

אני כבר שומע את תגובתך האינסטינקטיבית; היא נפוצה בדיוניך ובלימודיך. ”אלוהים לעולם לא היה מרשה רע בחיינו; זה תחום השטן.“ הרהר בזה לרגע… ואז שקול את זה; אם אני זה המרשה לרעת האויב לבחון אותך, מי אם כן ריבון מעל בחינתך? ועליך גם להחליט אם הבחינה היא בתוכך, או מכוח חיצוני כלשהו.

אל תפחדו מהממיתים את הגוף אך אינם יכולים להמית את הנפש. אלא פחדו יותר ממי שיכול להשמיד גם נפש וגם גוף בגיהינום. הלא שתי ציפורים נמכרות באיסר? ואחת מהן לא תיפול ארצה מבלי רצון אביכם. (מתי 10:28-29)

לפחד ממי? מהאויב? או ממני, יהוה? כפל לבך רוצה להגיד לך שבורא ”אוהב-כול“ לא היה מרשה דברים כאלה. הסר את הקשקשים; כי כך בדיוק אני פועל.

תפיסתך המוטעית אומרת לך שזה ”רע“ כשקורים דברים כואבים. אני אומר לך שההפך הוא הנכון; הניסיונות מיועדים לטובתך. אם קשה לקבל זאת, זה משום שיש לך נקודת מבט שגויה, ילדי. אימצת את התיאולוגיה שעשה האדם, ”בורא אוהב לא היה עושה דברים כאלה.“ שטויות אני אומר, שטויות. דווקא משום שאני אוהב אותך, הניסיונות ימשיכו.

אתה שמח שתכננתי את הקרבת בני לכפר על חטאיך. ובכל זאת, קשה לך לקבל שאני מארגן את בחינתך, את ”הקרבתך“. תן לי להזכיר לך; ”אין העבד גדול מאדוניו. אם אותי רדפו, גם אתכם ירדפו….“ (יוחנן 15:20)

במקום זאת אולי תאמר, ”יהוה יודע מה אני צריך כדי להיעוצב לתבנית המשיח, כי הוא לבדו יודע כול.“ זו תהיה נקודת המבט הנכונה.

מתוך אהבתי העמוקה לך, אהובי, אחזור על הדפוס הזה שוב ושוב. המטרה היא שלמות, דמיון למשיח. האם אתה מודה שעוד מ״אתה“ צריך להיות מוסר כדי להשיג מטרה זו? או, האם אתה יותר כמו פרוש מודרני, החושב שהוא רוחני הרבה יותר ממה שהוא באמת, אך במקרה שלך, ”בחסד“ כמובן? מה מתאר אותך, ילדי?

יוצר אור ובורא חושך; עושה שלום ובורא רע [אסון, צרה, טרדה, שואה]; אני יהוה עושה כל אלה. (ישעיהו 45:7) קבל זאת והיה בשלום לא רק איתו, אלא בגללו!