מות הישרים

בלעם הבין שגם אם הדבר יידרש למות כדי לחלוק בהבטחות ישראל, זו הייתה נחלה הראויה לחמוד.

”מי מנה את זרע יעקב, הרב כעפר?
מי ימנה אף רבע מעם ישראל?
תמות נפשי מות ישרים, ותהי אחריתי כמוהו.“ (במדבר 23:10)

בלעם הכיר בכך שאלה שנבחרו להיות יורשים לשם ”ישראל“ ירשו משהו גדול מאדמה; הוא ראה את הנצחי.

לא דרך התורה קיבלו אברהם וזרעו את ההבטחה שיהיה יורש העולם, אלא דרך הצדקה הבאה מאמונה. (הרומים 4:13) שכן לא כל הבאים מישראל הם ישראל. הבנים לפי הבשר, אלה אינם בני שדי; אלא בני ההבטחה נחשבים לזרע. (הרומים 9:6, 8)

מי הם בני ההבטחה; מי אם כן הוא ישראל? ישראל: מי שמנצח עם או מתגבר עם האביר. איזה מורשת! בלעם ראה בעיניים נבואיות, לא רק בעיניים טבעיות. זו הייתה יותר מהגנה עולמית שעוררה בו השראה; זו הייתה הבטחת נחלתם הנצחית.

כן, מה שבלעם ראה בנבואה היה נחלתם של אלה שיצעדו עם יהוה דרך הדם השפוך (כוח החיים) של ישוע. והוא הצהיר שישמח למות למענה. ”תמות נפשי מות ישרים, ותהי אחריתי כמוהו.“ תוכל לדמיין? זה כאילו יכול היה להצהיר, ”כי [אני] מתי, וחיי כעת נסתרים עם המשיח באביר.“ (הקולוסים 3:3)

ישראל היה עם מוגן ומודרך על-טבעית, שהיה בעל ייעוד מקנא. הם היו מבורכים בבואם ומבורכים בצאתם (דברים 28:6). בלעם הצהיר, ”הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב.“ (במדבר 23:9) כן, הם עם שהורם כה גבוה עד שאין למנותם עם הגויים. [הם] עם נבחר, כהונה מלכותית, גוי קדוש, סגולת שדי, למען [יספרו] תהילות מי שקרא [להם] מחושך אל אורו הנפלא. (פטרוס א 2:9) ו״הם“ פירושו ”אתה“!

האם לבך נרגש כמו של בלעם? האם אתה נלהב לגבי נחלתך כמו שבלעם השתוקק אליה? האם אתה הולך במלוא ההכרת תודה שראוי לך כשניתנת לך מתנה כה נפלאה, מוכן למות למענה?

היה כן; אם אתה יודע שהערכתך פחתה למה שהוצע לך על ידי הדם השפוך של ישוע, אולי תבוא ערום וחשוף לפני האב. אולי תבקש סליחה על חיים כעני, כאשר יש לך למעשה דם מלכותי (קדוש) (כוח חיים) הזורם בעורקיך (מסלולי מחשבתך). או, אולי אתה בסכנה לאבד את זהותך הירושתית כי אתה, כמו בלעם, רק מצהיר על נכונות למות למענה, אך מתנגד למות בפועל הנדרש להשגתה.

מילותיו של בלעם וכוונתו האמיתית של לבו לא התמזגו לעולם לאחד, וזו הייתה קללה עליו (דברים 23:5, יהודה 1:11, ההתגלות ליוחנן 2:14). המסע אל העושר מתחיל בשכל. הקדש זמן היום להרהר בנחלתך. עליך תחילה להאמין שאתה מלכות כדי להפוך למלכות.

ומלכות מרמזת על שלטון; יהוה דורש הרבה משליטיו. מכל מי שניתן לו הרבה, ידרש הרבה; וממי שהופקד בידיו הרבה, ישאלו עוד יותר. (לוקס 12:48) שליטים חייבים גם להבין שהם קרואים לעבוד בגאיות, בדיוק כמו בראשי ההרים.

חבק את נחלתך, וכמו שלמה התפלל, ”תנה לי חכמה ודעת, ואצאה לפני העם הזה ואבואה, כי מי ישפוט את עמך הגדול הזה?“ (דברי הימים ב 1:10) ואז, קח את חלקך הראוי ושמח בו. שמח, אני אומר, שמח!