לשקר למי?

כשאני אומר לך שלבך הבלתי גאול הוא רשע וערום מכול (ירמיהו 17:9), זה משום שאני מכיר את מחשבותיך. ”אני הוא החוקר כליות [רגשות] ולבבות [שכל, כוונות].“ (ההתגלות ליוחנן 2:23)

כן, בראתי את מוחך ואת יכולתך לפתח תפיסה גשמית ורוחנית כאחד. אולם, יכולותיו העצומות יכולות לפעול נגדך שכן, לעיתים קרובות, אתה משכנע את עצמך שכל דבר רע (התגלות של רשעות) במצפונך שייך למישהו אחר. ”רשע וערום?“ ייתכן שזה עדיין מתייחס אליך, אהובי, אם אינך נכנס אל מלואך ונשאר, במסעך, כן לגבי נטייתך לחיות עם רגל אחת בעולם הזה ורגל אחת במלכותי. יכולת מוחך לתפוס את דברי העומק שלי (הקורינתים א 2:10) מתחרה רק ביכולתו להצדיק רשעות.

הנה משוואה רוחנית להרהר בה: להצדיק רשעות שווה צביעות. הכחשתך לנטייה זו נוגעת גם לחוסר ענוותך. כן, אני יודע הכול עליך, לכן, ”הכנעו לפניי ואני ארומם אתכם.“ (יעקב 4:10)

הצביעות נפוצה כי אתם חולמים על דברי נצח ומרימים ידיים בעבודה, ובכל זאת, אם אתה כן עם עצמך, ההרהור בנצחיות איתי בעתיד אינו ממלא את נפשך היום בשמחה גואה. זה כאילו ויתרת על ההווה, והפקדת את כל תקוותך במה שיום אחד ”אולי“ יהיה. ואז אתה מרגיע את חוסר שמחתך היומית בטקסים דתיים.

איך זה שאני האביר של חייך הנצחיים ולא האביר של חייך היומיומיים? האם לא דיברתי אליך על כפל לב? ”הכנעו לשדי. התנגדו לאויב [הגשמיות שבפנים המבקשת ”לבחור“ ולא לציית] והוא יברח מכם. התקרבו אל האביר, והוא יתקרב אליכם. טהרו ידיכם, חוטאים. וטהרו לבבותיכם, כפולי לב!“ (יעקב 4:7-8)

קראתי לך לחיות בשמחה, שלום וצדקה היום, לא רק בנצח. הפסק לשקר לעצמך; אם אינך מוצא שמחה היום באמונה, איך אתה בטוח שהיא שם עבור נצחיותך? האם אתה יכול לפרוש לפני שהמרוץ הסתיים, ובכל זאת לצפות לפרס הנצחי?

מה אני אומר לך? ראשית, הייתי מבקש ממך להפסיק לדרוש את פרסי הנצחי עם קינתך היומית. כעס, חרדה, פחד, מרירות, אנוכיות ותאוות בצע; לכל אלה יש חלק בחייך היומיומיים, ובכל זאת אתה מצפה ודן עם אחרים על נפלאות החיים העתידים. הפסק זאת אהובי! הפסק או שאני אעשה זאת עבורך.

כן, הייתי מעדיף שתהיה כן ותודה על חוסר אמונתך שאני אספק את כל צרכיך היומיומיים (הפיליפים 4:19). עשה זאת לפני שתדון בכבודי הנצחי; היושר דורש זאת!

דבר איתי; הפסק לשקר לעצמך; התמודד עם פחדיך איתי. רק אני יכול להתגבר על מה שמעכב אותך היום, כל מה שמונע ממך תקוות ושמחות היום. היום הוא יומי; שמח וגיל בו. (תהלים 118:24) לכן ביקשתי ממך למנות את ימיך (תהלים 90:12). בקש ממני ואגלה לך עוד מהדברים הנצחיים, אך תחילה שמח בעודו נקרא ”היום“ (העברים 3:12-15).