איך אדע?

”אבא?“ כן ילדי? ”איך אדע מתי הצדקה השרישה את עצמה בתוכי?“

האם דיברת היום את מה שנעים ובונה? (האפסים 4:29) ”כן אבי.“ האם פנית מהמחשבות המשחדות אותך, ומהתחבולה שפעם הייתה כופה עליך? (שמות 23:8) ”כן אבי.“ האם המשכת לדחות דברים מועילים הנובעים מפשרה באמונותיך? (משלי 16:8) ”כן אבי.“

האם סגרת את פיך מפני עלילה ואת אוזניך מפני רכילות? (משלי 20:19) ”כן אבי.“ האם כרתת ברית שעיניך יפנו מהבטה במה שרע? (חבקוק 1:13) ”כן אבי.“ האם הזכרת לעצמך שאני לבדי ממלא את נפשך? (יוחנן 6:35) ”כן אבי.“

אם אכן עשית את הדברים הללו, אזי יש עדות לכך שהצדקה השרישה בך. בוודאי תשכון במבטחים רמים וצוקים בצורים יהיו משגבך. לחמך יינתן ומימיך נאמנים. אלה הדברים שהכנתי לצדיקיי (מתי 6:33).

זכור את חשקך העז לצדקתי היום והחזק בו בכל כוחך; אף עד מוות. אם רק תעשה דבר אחד זה, אני אעשה את השאר.

לקוראינו האהובים: בחיפושכם אחר הצדקה, רצינו להזכירכם שהדבר החשוב מכול הוא להכיר את יהוה (הכרה אינטימית, מקראית). הצדקה המקרבת אותו אליך היא צדקה המושגת רק דרך חייו של ישוע המשיח בך (הגלטים 2:20). היא מעולם לא הייתה, ולעולם לא תהיה צדקתך שלך (הרומים 10:1-4; הפיליפים 3:9), אלא צדקה הנחשבת לך (הרומים 3:21-22). זו מתנה אהובי.

כמובן, כפי ששאול לימד אותנו, קיים גם סוג של צדקה שאתה אחראי להשיג. ”על כן, אהובי, כשם שתמיד ציית, לא רק בנוכחותי, אלא עתה הרבה יותר בהיעדרי, עבוד על ישועתך [רווחתך הנפשית] ביראה וברעדה.“ (הפיליפים 2:12) צדקתך (מהסוג שאינו נחשב) היא צדקה של ציות. אך צדקה זו אינה יוצרת אינטימיות עם יהוה ואינה מקרבת אותו אליך יותר; היא תוצר לוואי של האינטימיות שנוצרה עם יהוה דרך חיי בנו.

במילים אחרות, אינך נגאל על ידי מעשים טובים, כאילו ה״עצמי“ יכול להשיג משהו טוב, אלא למען מעשים טובים, אלה המונעים ומועצמים על ידי הרוח בלבד (האפסים 2:8-10).

”אז אתה אומר לי שהדבר עצמו שמקרב אותו אליי היום, וכך ממלא כל חשקי, הוא צדקה שהוא העניק לי דרך בנו?“ זה בדיוק מה שאנחנו רוצים שתכיר בו.

וכשאתה מהרהר בזה, לעולם אל תסתפק בבדיקה עצמית של עניין פנימי. לעולם אל תישען על בינתך שלך (משלי 3:5). חפש את האמת שבפנים. הגה בזאת יומם ולילה (תהלים 1:2). ואז זעק למענה כדי שתהיה בטוח שזו אמתו. ולאחר מכן, האזן לקולו הדק והשקט!