יושרה

יושרה היא האומץ לעמוד מאחורי רעיון הנובע ממחשבתו של יהוה. אבל אולי אתה חושב, ”מי הכיר את מחשבת יהוה…?“ [תשובה] אבל לנו יש את מחשבת המשיח. (הקורינתים א 2:16)

כמובן, כדי להכיר את מחשבתו, עליך תחילה להיות מסוגל לשמוע את קולו הדק והשקט, וזה אינו בא בלי מאמץ. זכור, זהו: ”דק“ [מדבר רק אל השכל השקט] ”שקט“ [הגורם לך להשקיע מאמץ] ”קול“ [רצונו של יהוה בתוכך].

להחזיק ביושרה בכל דבר הוא בעצם לומר שיש בך את מחשבת יהוה בכל עניין. זו הכרה בעקרונותיו כפי שהם חוזרים שוב ושוב בדפוסים ניכרים. כמו אהבה, שלום ושמחה, רעיון היושרה מוגדר רק על ידי בורא העיקרון, בורא כל הדפוסים המצווים. אם אבינו הוא שלמות, אז היושרה היא חלק מהדפוס המוביל אליו. היושרה חייבת אם כן להיות חלק בלתי נפרד מכל רעיון הנובע ממחשבת יציריו.

רעיון הנובע באמת מ״אהיה“ הנצחי משלב בתוכו כל עיקרון (מצווה) בודד. היושרה מנפה רעיון כמו כסף המזוקק שבע פעמים, רק כדי להאיר כל חלק ברעיון שאינו תואם את כל עקרונות הבורא, במילים אחרות, את מחשבתו. היושרה מסירה את כל הסיגים ואז עומדת איתנה לא משנה מה יבוא נגדה.

היושרה מבינה שהיא עתידה לעמוד מול התנגדות עצומה, ולכן היא מצפה לסבול; אך היא גם מצפה לעמוד בתוך הסבל. בעולם נפול, כל אמת מידה הדוגלת ביושרה מוחלטת תותקף מכל עבר. האדם הטבעי אינו מקבל את דברי רוחו של שדי, כי הם סכלות בעיניו; ואף לא יוכל להכירם, כי רוחנית הם נבחנים. (הקורינתים א 2:14) אין ספק שהיושרה תעמוד בוודאות כשם שבוראה עומד; והיא תעורר את כל אויביה לחולל הרס ברעיון הרוחני. כי מחשבת הבשר היא איבה כלפי האביר; שכן אינה כפופה לחוק שדי, ואף אינה יכולה להיות כזו. (הרומים 8:7)

בה בעת, היושרה חושפת כל חלק ב״עצמי“ שלך שטרם נעקר.

יושרה: האומץ לעמוד מאחורי (לשאת את סבל) רעיון הנובע ממחשבת יהוה. זהו מצב של שלמות ואי-פירוד מיהוה. יושרה היא אחדות, לכידות, דבקות ואחווה. ”תום ישרים ינחם, וסלף בוגדים ישדם.“ (משלי 11:3)