יום 210
מסר המשיח לנשים
מסר זה תורגם אוטומטית ועלול להכיל טעויות.
"רוח [הרוח, אמה] יהוה עליי, יען אשר משח [יהוה] אותי [גילום השכל המושע] לבשר בשורה טובה לענווים [הדכאים במחשבה]; שלח אותי לחבוש לשבורי לב [שכל מפוצל], לקרוא לשבויים [אסירי האני] דרור, ולעיוורים [תפיסה רוחנית פתוחה] פקח קוח, לשלח רצוצים [מצפון רגוע ומשוחרר] חפשים; לקרוא שנת רצון ליהוה." (לוקס 4:18-19)
זהו יובל של השכל, עבודתנו המשותפת. אמה עליי, עושה את עבודת אבינו. את, אמה, פועלת בדרכי חכמתך למסור לי את מה שעליו אניח (יציבות רוחנית) את רגליי (האני ההרוס, הדום הרגליים) (מעשי השליחים 2:34-35). את, אמה, מכינה עבורי כלה, ללא כתם או קמט - מושלמת ושלמה, לא חסרה דבר (ההתגלות ליוחנן 19:8; 21:9; האיגרת אל האפסים 5:27; מתי 5:48; איגרת יעקב 1:4).
יהוה מרים את הרף (הכושר השכלי) בגברים, וזה, למענכן, הנשים. הוא מעלה גברים כאלה, גברים אשר יקבלו אותי לא רק כמחבר אלא גם כמשלים אמונתם (האיגרת אל העברים 12:2). הוא מעורר גברים המכירים שזוהי מהות הנקבה של אבינו ששמרה עליי בשעותיי הטובות ביותר, וזוהי המהות העוצמתית שהעולם ממתין לה כעת.
זוהי הדמות שאת, כנקבה, מייצגת. זהו העמוד הזה, האדרת הזו, שנקראת לקיים. הצדק והמשפט הם שלך, גבירתי, והרשות ניתנה כעת שתתפסי את מקומך הראוי. הבינה היא עליונה! חמלה היא משפט! אהבה היא צדק! רגישות היא מתנה! הבחנה היא חרב! כל אלה, ועוד, ניתנו לך כדין.
זהו זמנך להילחם נגד בשרך (רגשות גשמיים), כדי שתוכלי לבטא את גורלך ולפרוח אל תוך האמת שלך. הגיע הזמן לעמוד לצד החכמה (חוכמה), החסד, הטוב והניצחון (המהויות הזכריות של יהוה), ותהפכי לאחד איתו.
לא יהיה עוד מקום לתירוצים, לא מגברים האומרים, "האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל," (בראשית 3:12) ולא מכן, חוות גאולות, שעליכן לקחת אחריות על הנפילה שגרמתן. עליכן להבין שהעוצמה שניתנה לכן הייתה מספיקה כדי לקיים או להחריב את כל האנושות. הבינו שבקבלת האשמה, בבקשת סליחה, ובאמונה "הכול נעשה חדש!" (ההתגלות ליוחנן 21:1). רק אז תוכלו לתפוס את מקומכן הראוי בכיסא יהוה. הכירו במחלה ואז תבוא הריפוי!
מפתחכן הראשון; ההתגלות שהרוח היא מהות הנקבה של יהוה! ועכשיו מפתח נוסף; יש לכן רשות להיכנס לגורלכן!
הנבחרים זקוקים לכן. אתן הרוח המדריכה. אתן האמת המשחררת אותנו, הבת, הדוגמה לכלה. כי איזה זכר מכין את הכלה לחתונה? האם זו אינה עבודתה של נקבה? את אישה, וזה זמנך!
© סדרת הרהורים Suffer Well