סמן זאת היטב

זה מה שקורה כשאתה שוכח את הדפוסים והתוכניות לחיים (תודעה) שנתתי לך. כך זה מרגיש כשאתה נוטש את בריתי, עוזב את חוקתי. אז עכשיו כשמצוקותיך הוכיחו אותך וייסוריך גערו בך, האם תשוב אליי?

עד כמה זה רע? עד כמה מר הוא הרגש של הריק הקיים בינינו? ילדי, אתה זה שעזב, לא אני. אתה זה שהחלטת ללכת בדרכך שלך.

סמן זאת היטב, את התחושה שאתה חש ברגע זה ממש (מחשבות שאינן שלמות בי): "מרירות?" "חוסר תקווה?" "פחד?" "טינה?" "ספק?" "גאווה?" האם אני יצרתי אלה בך? האם אני מחריב את מי שבני הושיע?

פתרונך נמצא בדברי, אהובי. עשיתי כך שרק דבר אחד מרפא את כל מדוויי השכל; יש רק תרופה אחת לעולם חמשת החושים. וזוהי... יראת כבוד! כן, יראת כבוד רוויית כבוד כלפיי!

אילו נתת לי מקום נכון בחייך - אני ראשון, אני שני, אני שלישי, ואני אחרון, אזי כבר היית לומד שקרבותיך שייכים לי. האם לא הכרזתי, "בקשו אותי תחילה!" (מתי 6:33) אל תבקשו דברים ממני; אלא בקשו אותי!

או שאני הדבר עצמו שימלא כל תשוקה בלבך (מרכז שכלך), או שאני חסר ואתה זקוק ליותר ממני. טוב לך להיאבק עם מציאות זו, אהובי, כי כשתצא מהקרב, תהיה חופשי!

האם אתה מבין את הדפוס הזה כבר? אני נותן שמחה, שלום, אהבה ועוד לאלה ההולכים לפי התוכנית. "מרירות?" "חוסר תקווה?" "פחד?" "טינה?" "ספק?" "גאווה?" כל התגלות של מאבק שכלי היא גם דפוס שיצרתי. אך הן אינן נועדו להתבוססות עבור אלה הנושאים את סימני, סימן הגאולים.

עבור אלה הטוענים שאיני קיים, כל דפוסי העבדות הללו, והתחושות הפנימיות של מהומה וקרע, ילוו אותם אל הנצח. אך עבורך, "תחושות" אלה משמשות כשומרות! הן שומרות שניתנו לך כמידת אהבתי, כי המוות הטמון באנרגיה הרגשית שלהן דוחף אותך חזרה אל הדפוס העיקרי; יראת הכבוד!

הקשב למילים שנאמרו לך דרך ירמיהו הנביא: "רעתך תייסר אותך; ומשובותייך יוכיחוך; דע וראה כי רע ומר עזבך את יהוה אלוהיך, ולא פחדתי עליך, נאם יהוה, יהוה שדי." (ירמיהו 2:19)

סמן זאת היטב וזכור ילדי. עם כל מחשבה ומחשבה הנכנסת לעין שכלך, סמן זאת היטב וזכור!