יום 197
התאמץ בכך
מסר זה תורגם אוטומטית ועלול להכיל טעויות.
"...היום הזה קדוש ליהוה. אל תעצבו, כי שמחת יהוה היא מעוזכם." (נחמיה 8:10)
עצב? עבודה! מרירות? עבודה! יגון? עבודה!
הו כמה אני משתוקק שתלמד את דפוסיי, דפוסיי המושלמים. כמה אני רוצה שתבין שכל מה שאני אומר הוא אמת ושאתה יכול להמר על חייך בכך. אתה יכול לרדוף אחר מותך במילותיי, מות אותם הדברים המונעים ממך לעבור אל דמותי.
עשיתי כך שהשמחה בי מרפאת כל תחלואה. הבן שמוות זה הוא הקורבן, הוא זבח התהילה. שמח, עבוד והודה לא משנה איך "נראה" עולמך הפיזי. זהו אישור בריתי עמך (תהלים 50:5). ברית הקורבן תשנה את מודעות ילדיי מהגשמי לרוחני.
כשאמרתי לך שאני חפץ בציות, כוונתי שעבודתך תהיה בדיוק זה, מעשה (עמדה שכלית) של ציות. לא הייתי רוצה שזה יהיה אחרת, ועליך לדעת זאת, פן תאמין שדפוסיי פגומים איכשהו? עבוד אותי בציות ואתן לך את הלב (השכל) לעבוד אותי גם בשמחה אמיתית. הציות הוא מה שמייצר את השמחה והשלום. חשוב על כך כפשרה אם עליך; התוצאה הסופית ראויה!
אחיי, חשבו לשמחה שלמה כשתיפלו לניסיונות שונים, בדעתכם שבחינת אמונתכם מולידה סבלנות. אך תן לסבלנות לעשות את פעולתה המושלמת, כדי שתהיו מושלמים ושלמים, בלי חסרון דבר. (יעקב 1:2-4)
אתה שמח, אני מספק שלום ושמחה. אני יודע את כל מניעי לבך. אני יודע מתי עבודה מילדיי טהורה, ואין טהורה יותר מזו המוקרבת כשאתה בכאב הרב ביותר, במיוחד במחשבותיך. כן, אני תמיד מביט בלב (בשכל) העניין.
המשך לבוא אליי. המשך להזכיר לעצמך שדפוסיי פועלים לטובתך בכל פעם. זכור: "הכול פועל יחד לטובה לאוהבי, לקרואים כפי תכניתי." (הרומים 8:28) התאמץ בכך, ואראה לך מדוע יצרתי אותך--מושלם ושלם, בלי חסרון דבר.
ברית הקורבן: כי אני חושב שסבלות הזמן הזה אינם ראויים להיערך לעומת הכבוד העתיד להתגלות בנו. (הרומים 8:18)
© סדרת הרהורים Suffer Well