בדיקת מציאות 1

"כשאתה רואה אדם משליך פנינים ולא מקבל תמורתן אפילו צלע חזיר - אין זה כלפי החזירים שאתה חש התמרמרות. זה כלפי האיש שהעריך את פנינותיו כה מעט עד שהיה מוכן להשליכן לבוץ ולתת להן להפוך לאירוע של מקהלת נחרנות שלמה..." -איין ראנד, "המעיין"

אל תיתנו את הקודש לכלבים, ואל תשליכו את פנינותיכם לפני החזירים, פן ירמסון ברגליהם, ופנו וטרפו אתכם. (מתי 7:6)

כלבים? חזירים? פנינים? ממש? מהו ה"קודש" שציוויתי לא להפיץ כה בחופשיות? אתה מניח שהייתי מרשה לאוצרותיי להיות מועברים בחוצפה כמו מגש דוגמיות בסופרמרקט. הקשב ילדי; אם אני אומר לך שיש כלבים וחזירים, וכן, כוונתי לאנשים, האם אין זה ברור שאוצרותיי אינם לכולם?

כה רבות מתשוקותיך הן בדיוק זה; תשוקותיך שלך. מילותיי הן לעמי, עמי ישראל (הנשלט בידי יהוה ולמענו)! אולי תעצור לשקול שיש אלה ששלי ואלה שאינם. אני יודע מי ייגאל. בני ידע למען מי ימות, ואף שציין ספציפית מישהו אחד שלמענו לא ימות, מילותיי אומרות לך שיש עוד רבים.

בעודי איתם בעולם, שמרתי אותם בשמך. את אלה שנתת לי שמרתי; ואיש מהם לא אבד מלבד בן האובדן, כדי שיתמלא הכתוב. (יוחנן 17:12)

הנך רואה אהובי, כשתבין אותי ותלמד לציית לי, לא תהיה כה שקוע ברעיון שאהבתי אמורה להיות מחולקת כמו קופון. כה רבים מכם משתדלים כה קשה להפיץ את אהבתי, רק כדי להפיץ את השמועה שהובלת מישהו אליי. אני הוא המפתה אדם! אני לבדי מושך אדם לדברים הרוחניים!

מדוע חשוב לי הדבר? כי גאולתי אינה במילה, כי אם בכוח! גאולה בחסד היא מתנתי לאלה שאני רואה כ"ילדים" שלי. כמה מכם קוראים למתנה זו "חן בלתי מגיע," ובכל זאת אתם מעמידים פנים שלכולם יש זכויות. אתם מהירים מדי לנסות להפיץ את אהבתי כאשר למעשה חייכם אינם מוכיחים שאהבתי שינתה אתכם.

סוד לאלה המייחלים להיות חכמים: התמקדו במרוץ הפנימי (כיבוש "העצמי" שלכם) שציוויתי עליכם לרוץ בו, ואני אדאג שחייכם ידברו אל האובדים. אני אאהב אותם דרך מעשיי בכם.

האט ילדי. כל אשר לי יהיה במלכותי. האם אתה באמת מאמין שהייתי מרשה שאפילו טיפה אחת מדם בני תתבזבז? האם אתה באמת חושב שהחלטת האדם להתכחש לו הייתה של האדם ולא שלי? אני מרחם על האיש המשרת "אלוה" המרשה לאדם להחליט, ואז פועל. אני הרבה יותר ממה שאתה יודע אהובי. אני האל״ף וגם התי״ו!