הישאר קרוב

וכשראו בני ישראל את פני משה, כי עור פני משה קרן, אז היה משה שם שוב את המסווה על פניו, עד בואו לדבר עם יהוה. (שמות 34:35)

האם לא אמרתי לך שנוכחותי הפיזית עלולה להיות בלתי נסבלת עבורך? רק העברה קטנה ממני ומשה נזקק לחפות פניו מהעם (שמות 34:29-35). עור פניו קרן, והם יראו לגשת אליו (פסוק 30).

יש לי דרכים רבות להתגלות אליך ובאמצעותך; אך אני זקוק לתשומת ליבך המלאה כדי לעשות זאת. אני ארך אפיים ומשום שאני אוהב אותך, אהיה תמיד כאן בשבילך. הבעיה, ואולם, היא כמות הזמן שאתה מבזבז פשוט בניסיון "להסתדר." כן, יצרתי עם מלכות, ובכל זאת אתה לעיתים קרובות נכשל בהבנת מאיזו מלכות אתה. וגרימת לך להבין את זהותך, ילדי, לוקחת חלק כה גדול מזמננו יחד.

במשיח, הפרגוד הוסר (הקורינתים ב 3:14). האם אין זה נכון אם כן שאי־אמונה בכל מה שאני אומר, דפוסי שכלי (התורה), היא קרבך היחיד? אני משתאה תמיד מכמות המאמץ הכרוכה רק בהבאתך למקום שבו אתה מאמין באמת לכל מה שאני אומר לך.

אם אני אומר שאני מפעיל את כל הדברים ל"טובה" (הרומים 8:28), אז מה יכול באמת אי פעם להיות רע? אם אני אומר לך שאשלים את המלאכה שהחלתי בך (העברים 12:2), אז מושלם תהיה. אם אני אומר לך שכל אויביך הם שלי להתמודד איתם, אז האם אפשרי בכלל שיהיה לך אויב?

אני הוא מה שאני אומר שאני. רוחי שוכנת בך משום שדרך בני, שמתי אותה שם. השתקט לרגע וחשוב. הרשיתי לחטאך לרצוח את בני, רק כדי שתוכל לאהוב אותי ולחיות במלוא נוכחותי.

כה רבים מכם זועקים, מייחלים אליי מדי יום, שוכחים שאמרתי לכם, "אני כאן." (ישעיהו 58:9) "אני איתך." "לעולם לא אעזבך." (העברים 13:5)

אינני יכול להיות קרוב אליך יותר מלשים את רוחי בתוכך. אתה זה שצריך להכיר במי שאתה בי. אני חפץ שכלי כבודי יפתחו את עצמם אליי, כדי שאגדל בך ואשנה את הארץ. כן, כמובן זה למען כבודי. האם אני ראוי לכך בעיניך?