מי נגע בי?

וישוע אמר, "מי נגע בי?" כשכולם הכחישו, אמר כיפא [פטרוס] ואלה שעמו, "אדון, ההמונים דוחקים ולוחצים עליך, ואתה אומר, 'מי נגע בי?'" אך ישוע אמר, "מישהו נגע בי; אני יודע שכוח יצא ממני." (לוקס 8:45-46)

באמונה, ובנגיעה אחת, שתים עשרה שנות סבל נעלמו לפתע. כמה מאיתנו סובלים שלא לצורך? כמה מאיתנו כמהים לשאוב מכוחו של האחד שאנו קוראים לו מושיע? מדוע אנו פשוט מתפעלים ממה שכתוב? מדוע איננו חיים בו במקום זאת?

כמה מאיתנו כמהו לגעת בו פיזית; לראותו; להקשיב לקולו; ולמשוח את שערו בשמן? אנו כמהים לגעת בו כדי שיגע בנו. עבורנו היום, היכן הניתוק? הוענקו לנו כוח וגישה גדולים יותר לכיסאו אחרי התחייה, מאשר לאישה עם זוב הדם (האיגרת אל העברים 11:39-40). מדוע אנו מתפעלים ממה שהיה, כאשר סופר לנו מה שיש? יש לנו יותר ויותר! (תהלים 115:14)

התגלות סודות זמינה כעת שלא הייתה ידועה בעודו הולך על פני האדמה. כן יחשוב אותנו איש, כמשרתי המשיח וכמנהלי סודות יהוה. (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 4:1) ההתגלות היא לטובתך! האם אתה מנהל טוב? אך אנו מדברים את חוכמת יהוה בסוד, החוכמה הנסתרה אשר קבע יהוה מלפני העולמים לכבודנו. (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 2:7) לכבודנו!

ודאי, אף במקרה, מישהו היה מושיט יד לגעת בו אילו היה נוכח "פיזית" לפנינו. אנו עדיין יכולים להושיט יד, אף עכשיו. מה חסר לנו שמונע מאיתנו להגיע אליו היום? מדוע התהום; מדוע הניתוק? התתפלל אתי?

"אבא, מדוע כך? מדוע איננו יכולים להפוך זאת לאישי יותר? הכול בלתי נראה. מדוע עשית שנצטרך לעשות זאת כולו באמונה? אמרת לנו שאנו גדולים יותר, אלה מאיתנו שלא ראו, ובכל זאת מאמינים (יוחנן 20:29). אנו מקבלים זאת, אבא, ובכל זאת, יש כמיהה זו למוחשי. נגיעה לא רק ממך, אלא להיות מסוגלים להושיט יד ולגעת בך, להרגישך, ולהכיר אותך. האם רע מצדנו לחפוץ בכך, אבא? האין זה טבעי, אלא על־טבעי, שאנו כמהים לראותך; להירפא על ידך; לדעת בפשטות? זו בחירתך, אבא, ה'כיצד' וה'מדוע', ובעוד אנו נכנעים לסמכותך על עניינים אלה, שחרר את ידיעתך המושלמת עלינו, ההתגלות שדרכך מושלמת. הראה לנו, אבא—הראה לנו כיצד לגעת בך בדרכים רוחניות, כדי שגם אנו נוכל להיגע בדרכים פיזיות. אנו כמהים לנוכחותך, הנוכחות שאתה אומר לנו שכבר כאן. עזור לנו לראות, אבא. אנא בוא. כן יהי."