חשוב פעמיים

"כי הנני מביא רעה על העיר הנקראת בשמי, והאם תישארי בלתי נענשת? לא תישארי בלתי נענשת, כי אני קורא לחרב על כל יושבי הארץ," נאום יהוה צבאות. (ירמיהו 25:29)

אוי לכם הקוראים לי "אדון הצבאות," במקום יהוה צבאות, אתם הזועקים לעזרה מפני אויביכם. הצריך אני להזכיר לכם את דרכיי לפני שתערמו שיפוט על עצמכם, בטרם עת? האם לא אמרתי לכם שהמשפט מתחיל בביתי? המשפט מתחיל בעמי, עמי הנקרא ישראל. שבו בדממה והרהרו בדרכיכם בטרם תפעלו.

האם אינכם קוראים משפט על עצמכם בלעגכם לאויבכם? האם לא אמרתי לכם להתפלל בעד רודפיכם? (מתי 5:44) עליי להזכיר לכם שכאשר אתם קוראים לזעמי לרדת, זעמי יבוא. כן, אהובי, הוא יבוא ישר לפתח ביתך ויחשוף את כל אשר בלבך (שכלך).

מדוע עליכם להקניט את אורך רוחי? מדוע אני חש ילד שבור בך, ובכל זאת אתה עומד בהתנגדות תקיפה כלפי כל מי שעלול לדכא אותך? ענווה, ילדי! חשוב לפני שתתפלל. חשוב בעודך מתפלל.

כיצד יכולה הרוח שהשכנתי בך להתריס נגד דרכיי? זה לא ייתכן. זה לא יכול להיות. הטהור אתה כל כך בעיני עצמך עד שתשתמש באמצעים חמורים שכאלה? האם אינך יכול עוד להזדהות עם הכרה השוקלת חטא? אתה, ילדי, הוא זה שייענש בעודך קורא לנקמה על אחר.

הו, אהובי, אל תבין לא נכון, חוסר חטא הוא הקריאה למושלמיי. אני חפץ מאוד שתגיע למקום הזה.

מחשבה לשקול: האם למי שיש לו כל כוח יכולים להיות אויבים שיכולים להזיק לו? אף שאדם עשוי לחשוב את עצמו אויב, האם תהיה לו השפעה כלשהי על המושלם? חשוב, ילדי, והרהר. הכנע את עצמך. פעמים רבות, אויבו היחיד של אדם מגיע מבפנים.

כן, המשפט מתחיל בעמי. אולי תציע את הרחמים שבקרוב תכמה אליהם?

"כי הגיעה השעה שהמשפט [ניפוי לפי אמות המידה של יהוה] יתחיל בבית [המקדש שבמצפונך] של האביר [יהוה], ואם ראשית בנו [השכלים הגאולים], מה יהיה קִצם של אלה [השכלים הבלתי גאולים] שאינם נשמעים לבשורה הטובה [דפוסי השכל המושלמים] של האביר [יהוה]?" (הראשונה של פטרוס 4:17)