המחכים

אך קווי יהוה
יחליפו כוח;
יעלו אבר כנשרים,
ירוצו ולא ייעפו,
ילכו ולא ייגעו.
(ישעיהו 40:31)

לא עוד צעד אחד! לא עוד מחשבת פעולה אחת! אני יודע; אני יודע.

זהו המקום שבין חיים למוות. זהו המקום שבו עליך לבטוח בי בכל מה שיש לך. הנחתי בך מספיק אמונה כדי לעשות זאת. אמונה זו חייבת להתבטא בפעולה כדי לרצות אותי (האיגרת אל העברים 11:6). עם זאת, במקרים מסוימים לא לעשות דבר כלל דורש הרבה יותר אמונה מאשר לעשות משהו. זהו בתבנית ההמתנה הזאת שתצמח הרבה מעבר למה שאתה מדמיין. לא לעשות דבר יכול להיות דרך רבת עוצמה לעשות כל כך הרבה.

כשנשפתי בך חיים, ידעתי. אנשים מסבירים זאת כך: ״זה שימוש הן בחצי המוח השמאלי והן בחצי המוח הימני שלך.״ אני קורא לזה המוח שלי. קנאתך לפתור את מה שמכביד עליך הוא עיצובי. זהו טריגר שהנחתי במקומו. גם עיצבתי את הבחירה שיש לך. זוהי הבחירה שמאפשרת להפוך את המוח לייעוד גבוה יותר, למטרה טובה יותר.

כן, אנשים יזמיים הם מי שאני מבקש, אך תמיד בהתאם לרצוני. לדוגמה, כמה בעיות ניסית לפתור בכוחות עצמך, רק כדי לגלות שהבעיות גדלות? אתה רואה, עיצבתי זאת כך שלעיתים רבות, בהמתנה, התשובה נחשפת. הבחירה הנכונה, כשאינך יודע מה לעשות, היא להיכנע ולחכות. אני אפתור זאת בשבילך. אני אוהב לעשות זאת בשביל ילדיי. תהילה היא מה שאני מבקש; תהילה תהיה לי.

לנוחיותך, ילדי, בוא נעשה זאת כך, כדי לא לגרום לחרדה נוספת. בפעם הבאה שיש לך בעיה שמשפיעה על חייך מעבר ליכולתך לפתור, עשה את הבחירה למסור אותה לי — לגמרי. אז אני אנחה אותך אל הפתרון, תוך שאני מקרב אותך לקשר בוגר יותר איתי. חלקך? שבח אותי במהלך התהליך. התוודה אם אינך יודע איך, ואני אלמד אותך.

בעיותיך המשמעותיות ביותר נפתרות בשבח! בטח בי ילדי. בחן אותי; הכר אותי. בעיצומה של ההמתנה שם נעשית חלק מהעבודה הטובה ביותר שלי. זכור מי עיצב אותך. זכור מי אוהב אותך. וזכור שזוהי אהבה שלעולם לא נכשלת.

״קראני ביום צרה; אחלצך ותכבדני.״ (תהלים 50:15)