יום 117
לא אתה, אלא אני
מסר זה תורגם אוטומטית ועלול להכיל טעויות.
מדוע אתה מחמיץ את קולי? מדוע אתה חושב שאינך יכול לשמוע אותי בכל שעה של כל יום? אני לא מדבר אליך. אני מדבר דברים רוחניים בלבד, דברים הנוגעים לחיים, לקדושה ולצדקה. אני מדבר ישירות אל הרוח שהנחתי בתוכך. וכשאתה מקשיב באוזני הבשר אינך יכול לשמוע את קולי.
צאני שומעות את קולי ואני מכיר אותן, והן הולכות אחריי. (יוחנן 10:27) צאני גם שומעות קולות אחרים. לתאווה יש קול. לעבודה זרה יש קול. לחמדנות יש קול. לגאווה יש קול.
עד עכשיו, אתה אמור להבין שאני משתמש בדפוסים כדי ללמד אותך. הדפוסים האלה לא נועדו להיות מסתוריים; להפך, הם נועדו להיות ניתנים למעקב ולאיתור. אין הבדל כאן.
הקשב לי ילדי. ייתכן שזה קול דממה דקה שאני מדבר בו, אך שכל שקט וממוקד בי ישמע בקול רם וברור. אני לא נותן אבנים (עקרונות קשים להבנה) כשאתה מבקש מן (מזון רוחני) (מתי 7:7-11). האם לא אמרתי לך שאני יודע מה אתה צריך לפני שתבקש? (האיגרת אל הפיליפים 4:19)
אני מדבר אליך בכל רגע. אני תמיד כאן; תמיד מודאג; תמיד לפניך עם דברים טובים מתוכננים. יש לי תשוקה זו עבורך, ואף על פי שאני תמיד מקיף אותך, מיישר את דרכך (משלי 16:9), הייתי שמח אם היית עומד בקצב. הזמן קצר. ברכות מתעכבות בשל אדישות לקולי.
הקשב לפי רצוני. הקשב עם הרוח שהנחתי בתוכך. שפתי היא שפת האהבה, אך אל תשכח; אהבתי דורשת ייסורים כשהייסורים נחוצים.
אתה יכול לסיים כל ספק כלפיי בכך שתתוודה על כל ספק כלפיי. כך אני מרפא אותך. אתה מתוודה; אני מרפא. זה רק בינינו. בוא אלי ויהיה לנו ניצחון, יחד, כאחד.
© סדרת הרהורים Suffer Well