אינטראקטיבי

עצור! קרא את מעשי השליחים 15:19-33. קרא זאת עכשיו!

נקודות מפתח: א) ספר מעשי השליחים לא נכתב עד בערך 20-25 שנים אחרי תחיית המשיח; ב) רק מגילות התורה, מה שאתה מכיר כספרי הברית הישנה, נקראו בבתי הכנסת בימי חייהם של פאולוס, יעקב ופטרוס; ג) לא היה קיים כלל מה שאתה מכיר כברית החדשה בימי חיי השליחים. ולא, הם לא חשבו שהם כותבים, קוראים, או מייצרים כתבי קודש חדשים כשכתבו איגרות, קיבלו החלטות, או נתנו עדויות; הם רק החזיקו את הדבר שכבר נכתב לאור התגלות ישוע;

ד) השליחים הטיפו את ״הבשורה הטובה״ ממגילות התורה; ה) מומרים חדשים במשיח קיבלו הוראות במצוות בסיסיות כדי להתחיל את הליכת אמונתם, כפי שקראת זה עתה במעשי השליחים 15:20; ו) ארבע ההוראות למומרים החדשים היו: 1) הימנעות ממזון מטומא בגילולים (מחשבות של הסתמכות עצמית; דברים המוקרבים לאלים אחרים); 2) הימנעות מזנות (מחשבות מלאות תאווה; זנות, ניאוף); 3) הימנעות מבשר של בעלי חיים חנוקים (מחשבות טמאות; שמירת הרגלי אכילה כשרים); 4) הימנעות מדם (כל הרעיונות הבשריים; לא לאכול מזון שיש בו דם, כי החיים הם בדם; ויקרא 17:11).

ז) רק ארבע ״מצוות ההתחלה״ הנ״ל ניתנו למומרים החדשים במשיח, שכן הן כללו כל כך הרבה מלב יהוה. עצור לרגע והרהר בכל מצוות יהוה הנוגעות לעבודה זרה, זנות, חיים טמאים, ואי־פגיעה בחיים.

ואז, ההוראה להמשך הלימוד מגיעה בפסוק 21. ״כי תורת משה [תורה] הוטפה בכל עיר מימים קדומים ונקראת בבתי הכנסת בכל שבת.״ במילים אחרות, המומרים החדשים היו אמורים לבוא וללמוד את התורה מדי שבוע לאחר המרתם. הכוונה לא הייתה להעמיס על המאמינים החדשים עם יותר מדי פרטים בהתחלה, אלא לחשוף את לב יהוה ואת חיוניות הציות; הצמיחה באמונה הייתה אמורה לבוא בעקבות זאת; ח) השבת הייתה, ותמיד תהיה, משקיעת החמה ביום שישי עד שקיעת החמה בשבת.

ט) השליחים ראו את הצורך להודיע לכל ה״קהילה״ על מה שהרוח גילתה להם. לכן, הם שלחו איגרות לכל הקהילה (פסוקים 22-33).

שאל את עצמך את השאלה הזאת. ״מדוע לא שמעת על כך?״

היה כמו יושבי בארואה! ״אלה היו הוגנים יותר [אצילים באופיים] מאלה שבתסלוניקי, בכך שקיבלו את הדבר בכל נכונות, וחקרו את הכתובים יום יום לברר אם הדברים שאמר פאולוס נכונים.״ (מעשי השליחים 17:11)