כבול ומשוחרר

כי יהוה סגר את כולם תחת המרי, למען ירחם על כולם. (האיגרת אל הרומים 11:32)

כן ילדי, כך עזבתי אותך, כבול ואסור. אינני יכול לשחרר אותך עד שתבין באופן מלא היכן אתה נמצא. רק אסיר שמח באמת בחירות. רק אסיר מבין את מגבלותיו.

הודה בפניי. אמור לי שאתה מבין שאתה מתחיל בכלא וממשיך משם. אמור לי שאתה תופס את חוסר יכולתך המוחלט לשבור את השלשלאות בכוחות עצמך, לחלוטין! ותרשה לי להזכיר לך ששלשלאות אלה הן ממעשה ידיך שלך, מעשי ידיך (התפיסה השכלית) וליבך (מרכז השכל).

כדי שאוכל לשחרר אותך באמת, עליך לראות את כלאך. עליך להבין שהכלא היה בחירה שעשית ותמשיך לעשות, ללא רחמיי. ליבך רק יכלא אותך תמיד.

שמח, כי רחמיי גברו על משפט המוות שלך. רחמיי מסירים את השלשלאות. רחמיי שמים שיר חדש בליבך. מהבור (מחשבות ההסתמכות העצמית) אל הארמון (אחדות המחשבות השמימיות), אביא אותך. ואז אשחרר אותך לעשות את רצוני בארץ. תפעל בציות ותבוא לאהוב את תוכניתי עבורך.

כן, זהו דפוס נוסף, דפוס בלתי מעורער. אתה מתוודה על חסרונך; אני מביא את כוחי ואת הספקתי. לעולם לא תוכל לנצח בכוחות עצמך. בכוחות עצמך, בחירתך היא לספק את ״העצמי.״ כן, בדיוק כמו אדם, תמיד תמרוד. כן, בכוחות עצמך אתה רק מספק את עצמך.

אמור לי שאתה רואה את השבכה שמקיפה אותך. אמור לי שאתה יכול לשמוע את השלשלאות שכובלות אותך. רק אז נוכל להתחיל בעבודה. יש לי ציפייה נלהבת לגביך. עכשיו בוא נלך!