אל מי שנוגע בדבר

אם אתה רוצה שאסבול, סבלתי. אם אתה רוצה חרטה, יש לך אותה. אם אתה רוצה שאעלם, אעזוב. אם אתה רוצה שאימחק מזיכרונך, הזמן יעשה זאת. אם אתה משתוקק לכאב עלי, הרגשתי את מגעו.

ובעבורך:
אם אי פעם תסבול, אהיה שם בשבילך. אם אי פעם תחוש חרטה, אזכיר לך שהתשובה טובה. אם אחרים ידחו אותך, אקבל אותך פנימה. אם איש לא חושב עליך, אתקשר אליך לעתים קרובות.

כשתפסיד, אעזור לך לשוב ולזכות. כשיבוא כאב, אתפלל לנחמתך, ושתחבק את ההתחדשות. אזכור אותך תמיד, כי אני אתה. אני תמיד אסלח, תמיד אקווה, ותמיד אושיט אליך את אהבתי.

אמרת שאנחנו אחים, אח אהיה.

ואנו עמלים, עובדים בידינו שלנו. כשמחרפים אותנו, אנו מברכים; כשרודפים אותנו, אנו סובלים; כשמוציאים עלינו דיבה, אנו מבקשים ברוך. נעשינו כלכלוך העולם, כפסולת הכול עד עתה. (האיגרת הראשונה אל הקורינתים 4:12-13)